מתוך קריאה קרובה וקשובה של נוסח התפילה בשיעור, נעמוד על טיב הבקשות המובלעות בתפילת הדרך. נתבונן באופיין השונה של הפניות. כמו כן, נעמוד על המתח ונבחין בין הצורך בשמירה אישית וקרובה, ובין הנקיטה בלשון רבים על משמעויותיה.
מטרות: בהלימה להישג 7, קריאת טקסטים מן המקורות היהודיים כחלק בלתי-נפרד מהמורשת התרבותית היהודית ותוך עמידה על ייחודם הלשוני.
הטקסט המרכזי: תפילת הדרך
הקשרים לימודיים: במסגרת לימודי זהירות בדרכים, לקראת טיול שנתי, לקראת חופש.
דגשים:
מטרות בתחום החינוך הלשוני:
נשב במעגל, על הרצפה יפוזרו כרטיסים ועליהם פתיחות של היגדים על פי מספר התלמידים (אפשר לחזור על אותו היגד בכמה כרטיסים) למשל:
כל תלמיד יבחר היגד וישלים אותו. לאחר שכל תלמיד משלים את ההיגד שבחר, נאסוף ונסכם את עיקרם של הדברים. נשאל:
(נגיע בשלום, נצליח לבצע את מה שרצינו, נהנה וכו' , אנחנו חוששים מתאונות, תקלות וכו' אנחנו מתפללים שנצליח, שנגיע בזמן וכו'.)
אפשר לתת לתלמידים לענות על השאלות במחברת או אפילו כשעורי בית, זה יהווה בסיס להמשך השיעור:
נסכם את הדברים ונפנה להעיר את תשומת הלב לתפילת הדרך, לפניה להשי"ת בנקודה בה אנחנו יוצאים למקום פחות מוגן, ומבקשים ממנו שמירה ועזרה בדרך וביעד אליו אנחנו חפצים להגיע.
לפני הקריאה או ההאזנה, נמקד את המשימה ונאמר כי התפילה הזאת מוכרת לנו מאד, מטיולים ונסיעות מחוץ לעיר, עם המשפחה ועם בית הספר. לרוב, כדרכן של תפילות שגורות, היא נאמרת מהר, והמילים נבלעות זו בזו. נבקש מהתלמידים להתיר יחד את סבך המילים, ובמהלך ההאזנה, לסמן בעיגול שלוש בקשות שונות. אחת על הדרך, אחת על היעד אליו אנחנו מבקשים להגיע, ועוד אחת על התפילה עצמה.
נחלק את הנוסח של התפילה כדי שיהיה מונח כתוב לפני כל תלמיד, ונקרא אותה בקול, או לחילופין, ניתן להשמיע אותה באחד מהביצועים המושרים (של דודו פישר, שלמה גרוניך או עובדיה חממה).
בתום הקריאה ומשימת הסימון, נלקט את תשובות התלמידים ונכתוב אותן על הלוח. נמנה את הבקשות הרבות ונאפיין אותן על פי הקטגוריות שהוצעו בתחילת המשימה. (בקשה על הדרך, בקשה על היעד, בקשה על התפילה). נעיר את תשומת הלב לריבוי הבקשות, ונשאל:
אגב איסוף הדוגמאות מהתלמידים, כדאי להתעכב על אוצר מילים וביאורן, על ידי שאילת שאלות מלוות. למשל:
בתום ביאור המילים, נעיר את תשומת הלב לריבוי הפורענויות המפורטות בתפילה ונשאל את התלמידים, מה הם חושבים שהסיבה לכך.
עבודה עצמית- סימון שלושת חלקי התפילה ע"י התלמידים (פתיחה, גוף, סיום).
כדאי לתת לתלמידים לנסות לחלק את הנוסח בעצמם ואז להקרין את החלוקה באמצעות מקרן על הלוח.
דיון כיתתי:
לחילופין, אפשרות נוספת למשימת התבוננות:
עבודה עצמית או בזוגות על-פי הוראות:
בתום משימת הכתיבה נסכם את התשובות על הלוח. נדייק את הנקודות החשובות: אנחנו מבקשים על הדרך הנפרשת לפנינו , שאנחנו עתידים לעבור, ועל היעד, וכמו"כ אולי גם בבקשה כללית על הדרכים שאנחנו עתידים לעבור בחיינו, ולכן הבחירה היא בלשון עתיד.
השימוש בלשון רבים גם כשהנוסע הוא יחיד באוטו הוא מכמה טעמים. בקשה על הרבים מתקבלת יותר, אנחנו כוללים יחד גם את אלו שנוסעים עמנו בכביש, וגם, כיון שהאחריות לשלום הדרך לא מוטלת רק על כתפינו אלא גם על הנהגים האחרים, אנחנו מתחננים לפני השי"ת שיגן על כולנו מכל מה שעלול להתרגש ולבוא.
המלה החוזרת היא שלום, והיא אולי מאזנת במשהו את מניין הפורענויות המפורט והרחב בהמשך התפילה, בניסוח חיובי של הדברים (מן הסתם, לתלמידים יהיו רעיונות נוספים ומעשירים לתרום כאן).
כפי שראינו, לפני צאתנו לדרך אנחנו מלאי חששות ובקשות לקראתה. ואכן, תפילת הדרך עצמה היא תפילה מפורטת מאד מצד אחד, המרבה בתיאור פורענויות וצרות שונות העשויות לבוא עלינו (חלילה) בדרך, ומאידך מנוסחת בלשון רבים, כבקשה כללית להגנה. (וגם על הטעמים לכך עמדנו בשיחה בכתה).
נבקש מהתלמידים לחשוב על מסע או נסיעה ארוכה שהם או אדם קרוב להם עתיד לעבור בקרוב, ולחבר לו תפילת הדרך אישית שלו, המתאימה למסע המסוים שאותו הוא עתיד לעבור.
נחלק לתלמידים דף ובו תבנית התפילה המקורית, ריקה. בדף זה הם יכתבו את התפילה שלהם.
נבקש מהם להקדיש זמן למחשבה לפני חיבור התפילות לנקודות הבאות:
באיזה לשון תנסחו את התפילה ומדוע? (רבים/יחיד, הווה/עתיד וכו').
לאן מועדות פניו של הנוסע?
למה הנוסע זקוק בדרך (האם הדרך ארוכה במיוחד, מסוכנת, מעייפת, מעוררת געגועים, וכו')?
למה הוא זקוק במקום אליו הוא נוסע?
(למתקדמים: בנוסח המקורי הקב"ה מכונה "שומע תפילה". האם זה מתאים לבקשותיכם כאן או שאתם זקוקים לכינוי אחר בתפילה שחיברתם? מדוע?)
בתום הכתיבה, נבקש ממי שמעוניין לחלוק את תפילתו בפורום הכיתתי, לקרוא את שכתב.
נסכם את הלימוד. נזכיר שבמהלכו הכרנו את מילותיה של תפילת הדרך והקשבנו להן בקשב חדש.
נקרא יחד את דבריו של ר' חסדא במסכת ברכות (כ"ט ע"ב) :
נספר לתלמידים על שאלתה של הגמרא:
נשאל, כשאלה פתוחה:
למורה: אחרי ההיכרות המעמיקה יותר שערכנו השיעור עם מילות התפילה, כדאי לעשות ניסיון ללימוד בע"פ של הנוסח, כדי שיהיה שגור ומוכר היטב בכל נסיעותיהם. לצורך כך, ניתן להיעזר בדף ההנחיה ללימוד מקורות בעל פה של "לב לדעת" המופיע באתר.