באביב את תשובי חזרה

מטרות שפה: בשיעור נלמד את השיר המתורגם "באביב את תשובי חזרה" של שארל אזנבור. נעמוד על משמעויותיו , דרכי העיצוב שבו, המשרתות את התוכן בשיר, ומשמעותו לגבינו. (בהלימה להישג מס' 6). בסיכום השיעור, נשווה את המסר למסר העולה מברכת מעריב ערבים. נעמוד על משמעותה ותוכנה, וננסה לזהות נקודות דמיון ושוני בין שני הטקסטים. (בהלימה להישג 7).

פתיחה

נפתח בתרגיל: נבקש מהתלמידים להתבונן דרך החלון ולתאר בכתב, בפירוט גדול ככל שניתן, מה הם רואים שנשקף אליהם מבעדו. נבקש שהתיאור יהיה בצורה של סריקה, מהשמים ועד הארץ, ויכיל פרטים מרובים ככל שניתן. בתום התרגיל, נבקש מהתלמידים למנות פרטים שכתבו, ונכתוב את כולם על הלוח.

נתפעל מכמות הפרטים שדלינו מהתבוננות פשוטה בחלון, ונזמין את התלמידים להאזין יחד לשיר בו נעסוק במפגש הנוכחי.

מפגש ראשוני עם הטקסט

נחלק לתלמידים את מילות השיר, ואז נאזין או נצפה יחד בשיר (הישג 6). 

באביב את תשובי חזרה

מילים ולחן: שארל אזנבור
תרגום: אבי קורן 

על ראשינו שוב נושרות טיפות של גשם 
רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה 
שוב נמתין לשמש, נצפה ונחכה ש... 
באביב היא תשוב בחזרה 

ערוכים החצבים על אם הדרך 
בשדה גם סיתוונית התעוררה 
כל הנרקיסים אספו עלים, קיפלו כותרת 
אך באביב הם ישובו חזרה 

כבר סובב לו נחליאלי בגננו 
בשדותינו עפרוני אומר שירה 
כל יוני הבר התעופפו מחלוננו 
אך באביב הם ישובו חזרה 

וגם את שנעלמת בבוא הגשם 
שפרחת פתאום כרוח סערה 
לא נזיל דמעות ולא נקרא לך שוב מפני ש... 
באביב את תשובי חזרה 

נחכה לך בחדרנו כל החורף 
נחכה לך ובשמך תמיד נקרא 
לא נצא אחרייך לחפש כי אין כל צורך 
הן באביב את תשובי חזרה 

על ראשינו שוב נושרות טיפות של גשם 
רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה 
אנו עוד נמתין לך, נחכה ונצפה ש... 
באביב את תשובי חזרה

כל הזכויות שמורות ליוצרים ולאקו"ם
 

במהלך האזנה, נבקש מהתלמידים להקיף בעיגול כל תיאור שנוגע למזג האוויר.

בתום ההאזנה נשאל:

• על איזו תקופה בשנה מדובר כאן?

נבקש מכל משיב למצוא לפחות 4 הוכחות לטענתו, מתוך מה שסימן בשיר.

(כעת ניתן לפנות למתן רקע קצר על מחבר השיר, שארל אזנבור, ולעמוד על כך שמדובר בשירה מתורגמת מצרפתית, וכמו כן, לעסוק מעט בלחן שלו, באווירה אותה הוא מבקש ליצור וכו', במאמר מוסגר).

התבוננות והעמקה

כעת נפנה לקרוא את השיר כולו בתשומת לב גדולה יותר (הישג 6) .

נבקש מהתלמידים לעקוב אחרי השיר כולו, ולזהות בו שורש דומיננטי. השורש ש.ו.ב. חוזר בשיר שמונה פעמים, בהטיות שונות.

נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם חוזר המשורר על השורש הזה דווקא?
• האם זה עוזר לנו להבין טוב יותר את השיר, לדעתכם?

נעיר את תשומת הלב לכך שבבחירה לחזור על השורש הזה יש בעצם שתי פעולות שיריות:

1. האחת היא השימוש בשורש דומיננטי, שמכניס מקצב ומשמעות עם נוכחות מוגברת לשיר.
2. והשניה היא שכיון שהרעיון המבוטא כאן הוא רעיון של חזרתיות בטבע, בבחירה לחזור על המילה שוב בנקודות שונות בשיר יש גם הדגמה ממשית- צורנית של חזרה.

כלומר, כמו שהמילה "שוב" ו"תשוב" "ישובו" וכו' חוזרות על עצמן עוד ועוד בשיר, כך גם גלגל השנה שב ומתגלגל.   

כעת נבקש מהתלמידים לסקור בעיניהם את בתי השיר ובכל פעם שהפועל "ישוב" על הטיותיו מופיע, עליהם לציין מי הוא זה הצפוי לשוב באביב.

בתום המשימה נגלה יחד כי בבית השליש והרביעי זהותה של מי שעתידה לשוב אינה ברורה.

נשאל את התלמידים:

• מי זאת זו שנעלמה ופרחה בבוא הגשם, לדעתכם?
• האם אפשר לדעת זאת מתוך השיר?
• מדוע בוחר המשורר להשאיר אותה ללא כינוי שם?

לשאלה זאת ישנן כמה הצעות אפשרויות:

1. אולי מרוב קרבה הדובר בשיר מתקשה או לא זקוק לקרוא לה בשמה,
2. או שאולי יש כאן רצון מכוון להשאיר אותה כדמות שניתנת להחלפה, שאותה כל קורא יוכל להחליף במושא געגועיו האישי.
3. וכמובן, ייתכן שלא מדובר כלל בדמות, אלא בתחושה (תקווה, שמחה, או כיו"ב).

כעת נשאל:

• באיזה לשון השיר נכתב?
• מדוע בלשון רבים?
• כיצד זה משרת את תוכן השיר לדעתכם?

נסכם ונאמר כי השיר מצביע לנו על תנועת הגלגל הקיימת בעולם, ונוגעת לטבע החיצוני וגם לטבע הפנימי של האדם. העובדה כי השיר מנוסח בלשון רבים מחזקת את התחושה שמדובר באמת כלל עולמית, שאנחנו לומדים אותה על בשרינו בחילופי העונות ובשינויי העיתים.

העמדה ממנה הדוברים בשיר מדברים היא של מי שרואה שמשהו שיקר לו (השמש, הנרקיסים,  היונים ו"את") נעלם מחייו. השיר מבקש למצוא בסובב אותנו סימן לחילופי הזמנים, ומתוך כך, גם ידיעה מוצקה שכשם שהגלגל הסתובב, הוא גם ישוב למקומו באביב.

הפנמה

נשאל את התלמידים:

• איזו תחושה עולה בכם מתוך קריאת השיר?
• האם הוא מרגיע? עצוב? שמח?
• מדוע?

נבקש מהתלמידים לחזור לרשימות שערכו בתחילת השיעור, במהלך ההתבוננות דרך החלון.

ננחה אותם למצוא לפחות שלושה דברים שציינו, שהם סימן שיכול להעיד על הזמן המסוים בו אנחנו מצויים.

נשאל:

• האם הסימנים האלה משמחים אתכם?
• האם הם סימן לעונה אהובה? לחלק ביום שאתם מעדיפים? למשהו טוב שמתקרב?
• או שמא להיפך, מבשרים משהו שאתם לא כל כך רוצים שיגיע?
• והאם הידיעה,( עליה מצביע השיר שלנו באופן מובהק) שכמו שהסימנים האלה באים, הם גם מפנים בסוף את מקומם לאשר מגיע אחריהם בגלגל הזמן משמחת אתכם או מצערת דווקא? 
• מדוע?

סגירה שהיא פתיחה

נסכם את הלימוד ונזכיר את התובנות שהעלנו מתוך ההתבוננות בחלון. בתרגיל הזה, כמו בשיר, הטבע מגלגל את עצמו באיזה מקצב קבוע, ואנחנו שואבים בטחון, נחמה, געגועים ועוד, מתוך הסדר המוכר הזה. כעת נקרא יחד את ברכת מעריב ערבים מסדר ק"ש של ערבית (בהלימה להישג 7) :

ברוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ, בּוֹרֵא יוֹמָם וָלָיְלָה, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר, הַמַּעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה, וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ. אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. נוסח ספרד: אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.

נשאל:

• מה מוסיפה לנו הברכה הזאת על השיר שלמדנו, וגם על פעולת ההתבוננות?
• למי היא פונה?
• אילו עיתים  וזמנים משתנים כאן?  
• האם אתם מוצאים קשר בינה ובין השיר?
• מהו?
• האם הידיעה כי הקב"ה הוא המנהיג את הזמנים כרצונו משנה במשהו את תחושת הזמן העולה מהשיר?
• במה?