נחוניה חופר שיחים

פתיחה

בשיעור שעבר למדנו את המשנה: "על שלושה דברים העולם עומד"- נשאל את התלמידים:

• למה הכוונה בביטוי: "העולם עומד"?
• איך אפשר להסביר את המושג "גמילות חסדים"?

בשיעור, נקרא סיפור שקשור לנושא. במהלך הקריאה יש לשים לב, מי הדמויות ומה מעשיהן.

נלמד את הסיפור דרך דיון ושאלות במהלך קריאתו.

חלק ראשון של הסיפור (תמלול): 

איש חסיד היה בישראל בזמן שבית המקדש היה קיים, ושמו: נחוניה חופר שיחים. נחוניה היה שמו, ומדוע קראו לו חופר שיחים, חופר בורות? קראו לו כך על שום שהיה חופר בורות מים לעולי הרגל, שבאו לבית המקדש שלוש פעמים בשנה: בחג הפסח, בחג השבועות ובחג הסוכות.

רבים מאד היו עולי הרגל. כל האנשים היו באים, ולעיתים נלוו אליהם גם נשים וילדים. ותמיד הביאו עימהם בהמות רבות, להקריב מהן קרבנות, או לרכב עליהן. נחוניה דאג שיהיו מים בשפע לכולם, ולא יצמאו. לכן, חפר בורות גדולים, לאסוף בהם את מי הגשמים, וגם סייד אותם יפה בסיד, כדי שהמים יהיו נקיים וזכים, כאשר יבואו עולי הרגל לשאוב מהם בדליים ובכדים. ובור אחד היה גדול ועמוק במיוחד, כדי שלא יחסרו בו מים לעולם.

את כל העבודה הרבה הזאת עשה נחוניה חינם אין כסף, ועוד שילם מכספו לפועלים שעזרו לו, וגם בשביל כלי המלאכה והחומרים שלהם, כי אהב את ה', ורצה לקיים מצוות גמילות חסדים עם עולי הרגל.

• מה לדעתכם, הרעיון שמעבירים לנו בפתיחה של הסיפור?
• מה הקשר בין "העולם עומד" לבין מעשיו של נחוניה?
• אם נחוניה היה חי היום, איך היה מקיים גמילות חסדים?
• נחוניה לקח על עצמו משימה לא פשוטה. אילו אתגרים היא מעמידה בפניו? איך האתגרים האלו מעצימים את מעשיו?

המשך הסיפור:

לנחוניה חופר שיחים היתה בת. ילדה טובה ונחמדה, ואביה ואמה אהבו אותה מאד. פעם אחת הלכה הבת אל אחת מחברותיה, ועברה על יד הבור הגדול והעמוק במיוחד שחפר אביה. זה הבור שלעולם לא יחסרו מים בו. ראתה הילדה שהבור פתוח, כי שכחו לכסות אותו במכסה, וחשבה: אלך לראות אם באמת הבור הזה תמיד מלא מים, כמו שאומרים. ניגשה הילדה קרוב לשפת הבור, והתכופפה לראות מה יש בתוכו. פתאום כשלה רגלה, והיא נפלה לתוך הבור. אחד השכנים ראה מרחוק שהילדה נפלה לבור העמוק, הזעיק את נחוניה ואשתו ואת כל השכנים, וכולם, כולם רצו בבהלה להציל אותה. אבל, כאשר הגיעו למקום האסון כבר לא ראו ולא שמעו דבר. כי עמוק מאד היה הבור. הכל חשבו שהילדה טבעה והיו עצובים מאד. ההורים חזרו הביתה כשהם בוכים , והשכנים ליוו אותם, ולא ידעו, לא ידעו איך לנחם אותם.
 

• איזו תחושה עולה בכם בעקבות החלק שקראנו? נא הסבירו מדוע דווקא תחושה זו.
• מה לדעתכם חושבים נחוניה ואשתו ברגעים אלו?

המשך הסיפור:

אבל, אנשים אחדים אמרו: נמהר! נמהר! נמהר ונרוץ אל רבי חנינא בן דוסא, ונבקשו להתפלל בעד בתו של נחוניה! אולי היא עוד חיה! כן, כן, צדיק גדול הוא רבי חנינא, ובוודאי ישמע ה' את תפילתו. בואו! נמהר! באו האנשים לרבי חנינא, וסיפרו לו על האסון שקרה לילדה. כאשר שמע זאת מיד עמד והתפלל אל ה' בכל ליבו. כך אמר: ריבונו של עולם, אפשר שעל ידי מצווה שעשה נחוניה הצדיק טובעת בתו. הוא חפר את הבור בשביל עולי הרגל, ובתו תטבע בבור? רבי חנינא התפלל, והאנשים שבאו להודיע לו חיכו בדאגה רבה. משעברה שעה ראשונה פנה רבי חנינא אל האנשים ואמר: הילדה חיה, ושלום לה. עדיין היא בבור, אבל היא בריאה ושלמה. וחזר להתפלל. וכאשר עברה שעה שניה שוב הפסיק את תפילתו ואמר: שלום לילדה, עדיין היא בבור, אבל היא בריאה ושלמה. וחזר להתפלל. וכאשר עברה שעה שלישית פנה אליהם רבי חנינא בשמחה, וקרא: כבר עלתה הילדה מן הבור! מיהרו האנשים וחזרו לביתו של נחוניה לראות בעצמם, והנה: ששון ושמחה בבית! הילדה עומדת באמצע החדר, ואביה ואמה מחבקים אותה וגם השכנים שמחים יחד איתם, משוחחים צוחקים, מוחאים כפיים, והילדה באמת בריאה ושלמה, ולא נפגעה כלל וכלל. שאלו אותה השענים: מי העלה אותך מן הבור? והילדה ענתה: בכיתי, בכיתי וחשבתי שלא אוכל עוד לצאת מהבור, חשבתי שרק ה' יכול לעזור לי. פתאום, פתאום ראיתי איל ואיש אחד זקן מחזיק בו, ומוביל אותו. והזקן היה דומה לאברהם אבינו. לא פחדתי עוד, אחזתי באיל ועלינו מן הבור. ואז, פתאום, נעלמו הזקן והאיל, ואני רצתי הביתה.

• איך ידעה בתו של נחוניה שהזקן הוא אברהם אבינו?
• מה רוצים חז"ל ללמד אותנו בכך שדווקא אברהם אבינו הציל את הילדה?
• מה תפקידו של האיל בסיפור?
• מדוע לדעתכם מקשרים את הסיפור של נחוניה דווקא לעקידת יצחק?

סיום הסיפור:

השתוממו האנשים, התפלאו מאד, ושאלו את רבי חנינא בן דוסא: רבי חנינא, האם נביא אתה? איך ידעת שהילדה חיה, ואחר כך גם ידעת שעלתה מן הבור? הרי לא היית שם, רבי חנינא! ענו מאד היה רבי חנינא, ולא רצה, בשום פנים שהאנשים יחשבו שבדרך נס ידע על הצלתה של הילדה, ולכן אמר: לא נביא אני, ולא בן נביא. לא על ידי נבואה ידעתי, אבל הייתי בטוח, שהקב"ה יציל את הילדה. הרי אביה טרח כה קשה כדי לקיים מצוות גמילות חסדים עם עולי הרגל, ואיך ייתכן, שעל ידי מצווה זו יקרה דבר רע לבתו? וגם בזכות אברהם אבינו ניצלה. כי ממנו למדנו לגמול חסד.

• מדוע לא רצה רבי חנינא שהאנשים יחשבו שבדרך נס ידע על הצלתה של הילדה?
• את מי מבין הדמויות שבסיפור, היית רוצה לפגוש? מדוע דווקא דמות זו? מה היית שואל אותה?
• איזה מסר למדת מהסיפור הזה, שהיית לוקח איתך ליום- יום? משהו שהיית כותב לעצמך כדי לזכור בכל יום.