השיר "גשם" של אסתר ראב הוא שיר תפילה. מתוך הלימוד וההתבוננות בו ובאמצעים האמנותיים המרכיבים אותו, נלמד על כתיבת תפילה , ונתנסה בכך בעצמנו.
מטרות שפה: בשיעור נתמודד עם קריאת והבנת השיר "גשם" ונזהה בו אמצעים אמנותיים המסייעים ליצירת תוכנו (בהתאמה להישג נדרש מס' 6) כמו כן, נעיין בברכות הבקשה בתפילת שמונה עשרה ונעמוד על משמעותן (בהלימה להישג מס' 7). ולסיכום, לצורך הפנמה ועיבוד, יתבקשו התלמידים לחבר תפילות אישיות, בהשראה הלימוד (בהלימה להישג נדרש מס' 2)
נפזר על רצפת הכתה את התמונות הבאות:
נבקש מהתלמידים להסתובב בין התמונות ולמצוא את התמונה שמתארת בעיניהם תפילה, בצורה הברורה ביותר. (כל התמונות מתארות תפילה, אך צריך לדייק ולהבהיר שהתמונה שיש לבחור היא התמונה שהכי קרובה למה שמדמיין לנגד עיניו כל תלמיד כשהוא שומע את המושג "תפילה").
אחרי שבחרו את התמונה המתאימה ביותר בעיניהם, עליהם להישאר לשבת לידה על רצפת הכתה. נבקש מהתלמידים להסביר בסבב מדוע בחרו דווקא בתמונה שבחרו.
נמשיך ונשאל:
אחרי הסבב הזה, וכתיבת המילים המרכזיות שעלו בו ביחס לדמות המתפלל (בית כנסת, מניין, טלית, תפילין, סידור, תנועות גוף של תפילה, מילמול מילים מהסידור וכו' וכו')
נפנה לשאול:
נזמין את מי שרוצה לסכם את שלומו הנוכחי במילה אחת בלבד (מודאג/ שמח/ רעב/ צמא/ רוצה שהשיעור ייגמר כדי לשחק בחוץ/ עייף/ מתגעגע/ ועוד ועוד ועוד).
(בהתאם למידת השיתוף בכתה אפשר להכריע האם להמשיך ולפתח את הדיון כאן, או להמשיך לקריאת השיר.)
כעת נפנה לקריאת שיר התפילה של אסתר ראב. כמשימת קריאה, נבקש מהתלמידים להקיף בשיר את כל המילים בשיר המעידות על בקשה.
נבאר יחד מלים קשות, ונבקש מהתלמידים למנות את המילים המבטאות בקשה בשיר.
נשאל את התלמידים:
נעמוד על המשמעות הכללית, הפשוטה, של בקשת הגשם.
כעת נפנה להתבוננות מעמיקה יותר בשיר:
נבקש מהתלמידים לקרוא את השיר לבד בשנית, והפעם לסמן בשיר ארבעה תיאורי יובש ובצורת ולעומתם ארבעה תיאורי שפע ורוויה שמופיעים בשיר. נאסוף את תשובותיהם ונכתוב אותן על הלוח, אלה מול אלה.
נשאל את התלמידים:
נעמוד על כך שהניגודים משמעותיים מסיבות שונות. הנגדה היא אמצעי אמנותי המשמש להעברת כל מני תכנים ותחושות. בשיר שלפנינו, נדמה שהכותבת מרגישה בעוצמה רבה את הצורך הקיומי במטר ובהרוויית האדמה, וההנגדה החריפה מבטאת את הדחיפות והחריפות הרבה בהן היא חווה את הצורך הזה. ההנגדה היא גם אמצעי רטורי חשוב, המדייק את התפילה על שחור ולבן מובהקים, כאחת האומרת: אם לא יהיה כך, יהיה ההיפך הגמור.
כעת נשאל שאלת מחשבה, כפתיחה לדיון:
נעקוב יחד אחרי הבקשות שמעלה הכותבת. נתעכב במיוחד על "גרש רוחות רעות משתוללות" ו"שלח טיפות גדולות ומתוקות על לב אדם ואדמה"
נשאל את התלמידים:
נסכם ונאמר שלשיר התפילה הזה מספר רבדים הנאמרים בו זמנית. בתפילה כללית, קבועה, אין מקום לריבוד הזה, כיוון שהבקשות צריכות להיות כלליות וממוקדות, המשותפות לכלל הציבור.
החירות כאן היא גדולה, ומאפשרת לכותבת לחבר בין צרכים שונים שהיא מזהה בה ובעולם, ולהתפלל עליהם.
נבקש מהתלמידים להקדיש זמן, ולעבור על רצף הברכות שבתפילת שמונה עשרה. במהלך הקריאה, התלמידים יתבקשו לבחור תפילה אחת שקרובה כרגע אל ליבם, ולכתוב את הבקשה שבה מחדש, באופן שיוסיף מימד אישי לתפילה הכללית. הכתיבה יכולה להיעשות בעזרת שימוש במילות בקשה שונות, (כמו שראינו שעושה המשוררת כאן). כמו כן, התלמידים יכולים להתנסות בכתיבה בעזרת הנגדה כאמצעי אמנותי, במידה והיא מתאימה לדעתם לדברים שהם חפצים להגיד בתפילה. לחילופין, הם מוזמנים לחשוב על אמצעים אמנותיים אחרים שהם מעוניינים להיעזר בהם, או לכתוב כתיבה ישירה ופשוטה, כטוב בעיניהם.
התלמידים יתבקשו לפתוח את תפילתם במילה "אנא", כבשיר שלנו.
לסיכום, נבקש מהתלמידים המעוניינים בכך לקרוא את שכתבו. בסוף כל קריאה נגיב ונצביע על בחירה אמנותית כלשהי בתפילה שחיברו, כדי להעיר את תשומת לב התלמידים לכך שיש בכוחם לחבר תפילה על גבי התפילה הקבועה, שתבטא את רצונם באופן מדויק, וכדי לחדד את יכולת ההקשבה שלהם לבחירות אמנותיות שעשו, או שעשו חבריהם, במודע או שלא במודע. באופן כזה פעולת הכתיבה וחיבור התפילה תחווה כקרובה ואפשרית יותר אצלם, ולא כדבר הנתון אך ורק בידי חכמים ומשוררים.