גשם

מטרות שפה: בשיעור נתמודד עם קריאת והבנת השיר "גשם" ונזהה בו אמצעים אמנותיים המסייעים ליצירת תוכנו (בהתאמה להישג נדרש מס' 6) כמו כן, נעיין בברכות הבקשה בתפילת שמונה עשרה ונעמוד על משמעותן (בהלימה להישג מס' 7). ולסיכום, לצורך הפנמה ועיבוד, יתבקשו התלמידים לחבר תפילות אישיות, בהשראה הלימוד (בהלימה להישג נדרש מס' 2)

פתיחה

נפזר על רצפת הכתה את התמונות הבאות:

נבקש מהתלמידים להסתובב בין התמונות ולמצוא את התמונה שמתארת בעיניהם תפילה, בצורה הברורה ביותר. (כל התמונות מתארות תפילה, אך צריך לדייק ולהבהיר שהתמונה שיש לבחור היא התמונה שהכי קרובה למה שמדמיין לנגד עיניו כל תלמיד כשהוא שומע את המושג "תפילה").

אחרי שבחרו את התמונה המתאימה ביותר בעיניהם, עליהם להישאר לשבת לידה על רצפת הכתה. נבקש מהתלמידים להסביר בסבב מדוע בחרו דווקא בתמונה שבחרו.  

נמשיך ונשאל:

• האם לדעתם כך בדיוק נראית תפילה?
• האם כך נראה אדם מתפלל?
• אם הייתם יכולים לצייר תמונה משל עצמכם, מה הייתם מוסיפים/ משנים לאדם המתפלל בתמונה שלכם?
• היכן הוא נמצא? מה הוא לובש? כיצד הוא מתנהג? מהי שפת הגוף שלו? האם אתם יכולים לחקות אותה? (אפשר אפילו להזמין מתנדבים לבצע חיקוי של תפילה).

אחרי הסבב הזה, וכתיבת המילים המרכזיות שעלו בו ביחס לדמות המתפלל (בית כנסת, מניין, טלית, תפילין, סידור, תנועות גוף של תפילה, מילמול מילים מהסידור וכו' וכו') 

נפנה לשאול: 

• איך אתם מרגישים היום?
• האם משהו מטריד/ מעסיק אתכם במיוחד היום?

נזמין את מי שרוצה לסכם את שלומו הנוכחי במילה אחת בלבד (מודאג/ שמח/ רעב/ צמא/ רוצה שהשיעור ייגמר כדי לשחק בחוץ/ עייף/ מתגעגע/  ועוד ועוד ועוד).

• האם חשבתם פעם שאפשר להתפלל גם על הדברים האלה?
• שתפילה היא אמנם דבר שמתקיים בבית הכנסת, עם כללים ואפיונים מובהקים מאד, אבל גם יכולה להיעשות באופן ספונטני ואישי מאד?
• האם אתם מכירים אנשים שמתפללים כך לפעמים? האם אתם בעצמכם התפללתם ככה פעם?

(בהתאם למידת השיתוף בכתה אפשר להכריע האם להמשיך ולפתח את הדיון כאן, או להמשיך לקריאת השיר.)

מפגש ראשוני עם הטקסט:

כעת נפנה לקריאת שיר התפילה של אסתר ראב. כמשימת קריאה, נבקש מהתלמידים להקיף בשיר את כל המילים בשיר המעידות על בקשה.

גֶּשֶׁם / אֶסְתֵּר רַאבּ (באתר בית ברל)

נבאר יחד מלים קשות, ונבקש מהתלמידים למנות את המילים המבטאות בקשה בשיר.

נשאל את התלמידים:

• מיהו הנמען לכל הבקשות הללו?

נעמוד על המשמעות הכללית, הפשוטה, של בקשת הגשם.  

התבוננות

כעת נפנה להתבוננות מעמיקה יותר בשיר:

נבקש מהתלמידים לקרוא את השיר לבד בשנית, והפעם לסמן בשיר ארבעה תיאורי יובש ובצורת ולעומתם ארבעה  תיאורי שפע ורוויה שמופיעים בשיר. נאסוף את תשובותיהם ונכתוב אותן על הלוח, אלה מול אלה.

נשאל את התלמידים:

• מדוע יש בשיר ניגודים רבים כל כך, לדעתכם?
• במה זה תורם לו?

נעמוד על כך שהניגודים משמעותיים מסיבות שונות. הנגדה היא אמצעי אמנותי המשמש להעברת כל מני תכנים ותחושות. בשיר שלפנינו, נדמה שהכותבת מרגישה בעוצמה רבה את הצורך הקיומי במטר ובהרוויית האדמה, וההנגדה החריפה מבטאת את הדחיפות והחריפות הרבה בהן היא חווה את הצורך הזה. ההנגדה היא גם אמצעי רטורי חשוב, המדייק את התפילה על שחור ולבן מובהקים, כאחת האומרת: אם לא יהיה כך, יהיה ההיפך הגמור.

כעת נשאל שאלת מחשבה, כפתיחה לדיון:

• האם לדעתכם השיר הזה מוסיף משהו על התפילות הקבועות העוסקות בגשם ("משיב הרוח ומוריד הגשם" "תן טל ומטר לברכה" וכו') ?
• במה?

נעקוב יחד אחרי הבקשות שמעלה הכותבת. נתעכב במיוחד על  "גרש רוחות רעות משתוללות" ו"שלח טיפות גדולות ומתוקות על לב אדם ואדמה"

נשאל את התלמידים:

• מה מבקשת הכותבת?
• האם התפילה כאן נסובה סביב הצורך בגשם בלבד?
• היכן בבקשות אלה מגלה לנו הכותבת מעט על רצונותיה ובקשותיה הנוספות?
• האם אתם מוצאים רמזים לכך בעוד חלקים בשיר?

סיכום ביניים

נסכם ונאמר שלשיר התפילה הזה מספר רבדים הנאמרים בו זמנית. בתפילה כללית, קבועה, אין מקום לריבוד הזה, כיוון שהבקשות צריכות להיות כלליות וממוקדות, המשותפות לכלל הציבור.

החירות כאן היא גדולה, ומאפשרת לכותבת לחבר בין צרכים שונים שהיא מזהה בה ובעולם, ולהתפלל עליהם. 

הפנמה

נבקש מהתלמידים להקדיש זמן, ולעבור על רצף הברכות שבתפילת שמונה עשרה. במהלך הקריאה, התלמידים יתבקשו לבחור תפילה אחת שקרובה כרגע אל ליבם, ולכתוב את הבקשה שבה מחדש, באופן שיוסיף מימד אישי לתפילה הכללית. הכתיבה יכולה להיעשות בעזרת שימוש במילות בקשה שונות, (כמו שראינו שעושה המשוררת כאן). כמו כן, התלמידים יכולים להתנסות בכתיבה בעזרת הנגדה כאמצעי אמנותי, במידה והיא מתאימה לדעתם לדברים שהם חפצים להגיד בתפילה. לחילופין, הם מוזמנים לחשוב על אמצעים אמנותיים אחרים שהם מעוניינים להיעזר בהם, או לכתוב כתיבה ישירה ופשוטה, כטוב בעיניהם.

התלמידים יתבקשו לפתוח את תפילתם במילה "אנא", כבשיר שלנו.

סגירה שהיא פתיחה

לסיכום, נבקש מהתלמידים המעוניינים בכך לקרוא את שכתבו. בסוף כל קריאה נגיב ונצביע על בחירה אמנותית כלשהי בתפילה שחיברו, כדי להעיר את תשומת לב התלמידים לכך שיש בכוחם לחבר תפילה על גבי התפילה הקבועה, שתבטא את רצונם באופן מדויק, וכדי לחדד את יכולת ההקשבה שלהם לבחירות אמנותיות שעשו, או שעשו חבריהם, במודע או שלא במודע. באופן כזה פעולת הכתיבה וחיבור התפילה תחווה כקרובה ואפשרית יותר אצלם, ולא כדבר הנתון אך ורק בידי חכמים ומשוררים.