היחס לחופש על פי המקורות- חלק א

שיעור זה הוא הראשון מתוך יחידה שמתפרסת לשלושה שיעורים ע"פ החלוקה הבאה:

1. האחד, ההכרה בצורך במנוחה
2. השני, חופש לעומת בטלנות וחשיבות העשייה מכל סוג שהיא
3. והשלישי, מרכיבים חשובים בחופש

פתיחה והזמנה ללימוד

נקרא קטע מיומנו של נער על העובר עליו במהלך שנת הלימודים מתוך הזדהות שלנו עם תחושותיו ותחושות התלמידים שככל הנראה חווים ברובם רגשות מעין אלו בתקופת זמן הנ"ל (נוכל להתייחס בע"פ גם ליתר העומסים שעשויים להיות כמו: נסיעות, עזרה בבית וכיוצא בזה).

נשאל:

• האם גם אתם מרגישים כך או דומה לזה? נזמין את התלמידים לספר על חוויותיהם.

נדבר עם התלמידים על כך שבוודאי לאחר שנה מאומצת הם מצפים לחופש. נשאל למה הם מצפים בחופש, מה גורם לרצות אותו כל כך. מתוך כל מה שיעלה, נתמקד כעת בצורך לנוח מהלימודים בלבד (ולא באופן המנוחה ולא באופן העברת החופש).

נציין, שגם התורה מכירה בצורך לנוח לאחר תקופת זמן כלשהי של עבודה מאומצת. נפנה למקורות לראות זאת.

מפגש ראשוני עם המקור

נחלק דף מקורות (צמוד לדף המקורות לתלמיד מופיע דף עם הסברים נוספים למורה).

נקרא ונסביר כל מקור. נגלה בכל אחד מהם: על מי מדברים או מי מצווה להפסיק את עבודתו, ולאחר כמה זמן. נשים לב למילים שמבטאות את הציווי להפסקת אותה עבודה והמטרה לכך, אם מצוינת.

נסכם, נתינת האפשרות לשבות מעבודה מאומצת ממושכת כלשהי לא התחילה ממשרד החינוך, אלא מה' שנתן את התורה, ברא את האדם ועל כן מבין לנפשו ויודע את צרכיו והיותו זקוק למנוחה לאחר שעמל. ה' ברא את המנוחה ולימד אותנו את חשיבותה.

התבוננות

נבקש מתהלמידים לבצע את משימות הסימון שבתחתית דף המקורות.

הפנמה

משימת ההפנמה תהיה מיועדת כעבודת בית לקראת השיעור הבא. במשימה התלמידים יפגשו צרכים נוספים במנוחה, ואופנים שונים של עבודה ומנוחה. 

נבקש מהתלמידים לראיין לפחות שניים מהמכרים שלהם בנוגע לעבודתם ולזמני מנוחתם ממנה. 

סגירה שהיא פתיחה

נסכם, למדנו על הצורך הטבעי שקיים אצל כל אדם לאחר תקופה ממושכת של עבודה מאומצת לנוח. ראינו שגם בתורה יש ציווי לכך במצבים שונים, ושצורך זה הוא חלק מסדר המציאות התקין לאחר זמן מה של עמל. 

לאחר שדיברנו רבות בחיוניותה של המנוחה, נבקש מהתלמידים לחשוב מה זה בשבילם חופש. לשם כך נבקש מהתלמידים לכתוב כמה מילים על 'מה זה חופש בשבילו'. 

הארות והרחבות למורה

• נפתח בהזדהות עם העובר על התלמידים בשנת הלימודים בתחום הלימודי ובכלל. כאן חשוב להעיר שאין להקנות לשיעור אווירה רכרוכית אלא עניינית.
• בעיון במקורות בדף מס' 1 אין רצוננו להשוות בין אופי העבודה המתוארת בכל אחד מהמקורות לעבודת התלמידים במהלך השנה (דוגמת עבודת האדמה כמובן), אלא להתייחס לצורך במנוחה לאחר עבודה מאומצת ממושכת כלשהי.  כמו כן למונח מלאכה משמעות רחבה של עשייה מכל סוג שיש בה עמל ומחויבות ולאו דווקא עבודת כפיים.
• מטרת המשימה לבית היא לא להוסיף להזדהות עם התלמידים  אלא להציג סדר חברתי שקיים במציאות של עבודה ומנוחה ממנה (גם כהכנה להמשך, לשלול כל אפשרות של בטלנות  ממפגש עם קשת רחבה של אנשים ודוגמא אישית).