זיכרון של עם 

פתיחה 

נפתח עם שאלה פתוחה לחשיבה (חיבור וקישור בין זיכרון אישי לזיכרון קולקטיבי של עם) -                     

  "האם לזיכרון העבר ישנה חשיבות בהווה?".

תשובות מצופות:

1.  קיום ללא זיכרון הריהו הווה ללא עבר, ללא תרבות, ללא המשכיות.
2. בהגדה של פסח כתוב: "בכל דור ודור חייב אדם  לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". ביטוי זה מציג תפיסה הרואה את מעורבותו וחשיבותו של העבר והשפעתם על חיי העם בהווה ואת ההתמזגות של הזיכרון הפרטי של האדם עם הזיכרון הלאומי. האדם אינו נזכר בהיסטוריה הלאומית אלא הופך אותה לערך משמעותי בחייו.

גם התורה מצווה עלינו לזכור.

נחבר מחדש לנושא השכחה שדיברנו עליו בשיעור הקודם:

אובדן הזיכרון משמעותו- מחיקת הסיפור הפרטי וגם אי יכולת להעביר הלאה את הסיפור לבני משפחתו, ככתוב:

ציווי מן התורה: "רק הישמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך " )דברים ד’, ט’)

לכן, כשאדם שמאבד את זכרונו – מאבד את כל עולמו: עברו, הקשרים  החברתיים והמשפחתיים ועוד - והוא חי, בעצם, בחלל ריק. מנותק וחסר אחיזה בחיים.

לפי המקובלים יש שישה דברים שחשוב לזכור. מה לדעתכם יהיו ששת הדברים שצריך לזכור?

איסוף על הלוח.

לימוד

לימוד שש הזכירות: פעילות  כיחידים

שש הזכירות:
כתבו המקובלים מצות עשה להזכיר בפה אלו הזכירות והנזהר בהם לאומרם מובטח לו שהוא בן עולם הבא 

• זכירת יציאת מצרים: 
  לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:  -
• זכירת מעמד הר סיני: 
  רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב: 
• זכירת מעשה עמלק ומחייתו: 
  זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח: 
• זכירת מעשה העגל: 
  זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר: 
• זכירת מעשה מרים: 
  זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: 
• זכירת שבת: 
  זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:

הלימוד יתקיים באופן הבא. התלמידים יקראו את המקור- פרק בלבד, ויצטרכו להגדיר מה הזכירה, בקבוצה חלשה ניתן לתת פרק ופסוק.

התבוננות

אחרי לימוד ראשוני זה, נחלק את הכיתה לשש קבוצות כאשר כל קבוצה עובדת על זכירה אחרת על פי השאלות הבאות:

• מדוע נבחר האירוע הזה לאחד מששת האירועים שצריך לזכור? 
• שכנעו מדוע חשוב כ"כ לזכור זאת ומדוע הוא כ"כ בסיסי באמונה שלנו?
• כיצד כיום אנו זוכרים את כל אחת מהמצוות? – 
• זהו נושא מאוד חשוב ורצוי להרחיבו. חשוב להבליט כאן את ההבדל בין כל זכירה וזכירה.
• מה המשמעות של האירועים אלו מהעבר לעתיד שלנו? 
• איך הם מעצבים את החיים שלנו בעתיד?
• אילו אירועים, לדעתכם, אנחנו חייבים לזכור ומדוע כל אירוע חשוב שנזכור אותו, למה חשוב לזכור?

פעילות מסכמת אישית- יש דברים שאסור לזכור- לא תטור.

כל תלמידה כותבת משפט אחד או שניים:

לפניכן רשימה של אירועים מתולדות עם ישראל . ( להקרין רשימה של המון אירועים מההיסטוריה ולהדגיש שניתן להתייחס גם לאירוע שלא רשום)

בחרו באירוע אחד שלמדתם ממנו משהו משמעותי לחייכם. הסבירו מדוע וכיצד השפיע עליכם אירוע זה דווקא.

תלו את המשפט על הלוח המשותף בכיתה.

האירועים:

יציאת מצרים, אלטלנה, שאול רודף אחרי דוד, חטא העגל, הכרזת המדינה, מעמד הר סיני, צרעת מרים, המן במדבר, מגילת אסתר, מגילת רות, אברהם אבינו מכניס אורחים, המבול, בריאת העולם, הסימנים של רחל, העליות הראשונות, ארגון ההגנה, הפלמ"ח, הקמת המדינה, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, רצח רבין,  שואה, גירוש ספרד.

סיכום:

קריאה בשני מקורות מימינו. דיון עם התלמידות על משמעותם: 

1. "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" (יגאל אלון)
2. ״שני כוחות ניתנו לנו: זיכרון ושכחה. אי אפשר לנו בלעדי שניהם״ (ברל כצנלסון)