הציפור פמפלה

פתיחה 

נתחיל בתרגיל קצר.

נחלק את הכתה לארבע או חמש קבוצות. במרכז המעגל נניח עיתונים ומגזינים , מספריים, דבק ובריסטולים. 

נבקש מכל קבוצה להרכיב דמות אחת שיש בה (בעיקר) יתרונות, ודמות אחת שיש בה (בעיקר) חסרונות, על ידיי יצירת קולאז' מהתמונות שבעיתונים שלפניהם. (עיניים של דמות אחת, לבוש של איש מוצלח, מראה מרופט ומבט עצוב של דמות אחרת, וכו').

בתום הרכבת הקולאז'ים, נתבונן  עם התלמידים על הדמויות שיצרו ונתעכב על שאלות כמו: 

• איך אתם חושבים שכל דמות חשה כלפי עצמה? 
• האם אתם מרגישים שבאמת דמות אחת מוצלחת במובהק, והשניה מלאת חסרונות? 
• האם היה לכם קל להרכיב את הדמויות הללו?  
• איזו דמות היה פשוט יותר להרכיב? 
• אלו תכונות בחרתם להבליט בכל דמות?
• מדוע? 

נעיר: כשאנחנו מדמיינים תכונות חיוביות ושליליות בעולם, הדברים פשוטים יותר, לרוב, וקל לנו להרכיב דמויות שייצגו את הקטבים הללו נאמנה. אבל כאשר אנחנו נדרשים להעריך את עצמנו העניינים נעשים הרבה פחות קלים.. . בעולם יש סיווג די ברור של תכונות שליליות וחיוביות, אבל המבט הפנימי מחולל משהו אחר, ובו נבקש לעסוק בשיעור הקרוב, דרך השיר הבא. 

מפגש ראשוני עם הטקסט

נקרא יחד את השיר, נבקש מהתלמידים לסמן אגב קריאה, מילים שלא הבינו בשיר.

הציפור פמפלה / נורית זרחי (באתר שירונט)
 

נבאר יחד את המלים, ונבקש מתלמידים המעוניינים לספר במילותיהם מה מתרחש בשיר. 

מפגש שני עם הטקסט, משימה ודיון

בתום מלאכת הביהור וההנהרה, נבקש מהתלמידים לקרוא את השיר בזוגות, ולדרג לפי סדר (מהגרוע לטוב) את התכונות של הציפור פמפלה שנזכרות בשיר. 

אחרי ביצוע המשימה נקשיב לסקאלת התכונות שהציעו תלמידים שונים.  נמקד את תשומת הלב לכך שבהחלט לא כל התכונות שמזהה פמפלה בעצמה- הן תכונות שליליות בהכרח. סקרנות וזמרנות אינן שליליות דווקא, ולעיתים יש בהן משהו חיובי מאד אפילו.. 

יש לתת את הדעת לכך שאיכותן וטיבן של תכונות רבות תלוי במינון שלהן ובמידת נוכחותן באדם. כלומר, תכונות רבות אינן דווקא חיוביות או דווקא שליליות, אלא השימוש המופרז או המועט מדי בהן הוא שקובע אם האדם משתמש בהן היטב. 

ניתן לשאול, בהקשר זה: 

• איך לדעתכם ניתן להיות סקרנים מדי, או זמרנים מדי? 
• במה זה יכול להתבטא? 
• האם אתם מכירים בעצמכם או בסובבים אתכם תכונות כאלה, שאילו רק היו משתמשים בהן פחות, או יותר, הן היו מתאזנות אצלם ומשמשות אותם היטב?  

נמשיך ונשאל: 

• מה דעתכם על הקביעה בתחילת השיר "כל מגרעת בעולם היתה לה" ? 
• האמנם כך? האם היא נשמעת לכם כל כך גרועה? 
• אז מה קרה לה שככה היא חושבת על עצמה? 
• האם בדקתם פעם מה קורה כשאתם מנסים לשפוט תכונות חיוביות ושליליות של עצמכם? 
• האם זו משימה פשוטה באותה מידה כמו להעריך אותן אצל הזולת, לדעתכם? 

נזמין את התלמידים לנסות בעצמם. 

הפנמה והעמקה

נחלק לתלמידים דף החצוי לשתי קטגוריות על ידי קו: 

דברים שאני  שמח שיש בי                                                              דברים שאני רוצה לשנות              

נקדיש לטובת מילוי הטבלה כ7 דקות. בתום המשימה, נשאל את התלמידים: 

• איזה צד של הטבלה היה לכם קשה יותר למלא? 
• האם אתם מרגישים שהצלחתם להגיד תכונות מובהקות על עצמכם? דברים שבהכרח מתאימים לכם, ושמבטאים דברים שליליים/חיובים מוחלטים או שיש להם פנים רבות וקשה לקבוע נחרצות?
• מה יקרה אם תצליחו לתקן את כל התכונות ה"שליליות" שכתבתם על עצמכם? 
• איזה אדם תהיו אז?

נסכם את הנקודה ונאמר: 

יש בנו, בני האנוש, הרבה צדדים טעונים שיפור. בכולנו.. טוב להיות מודעים להם, ולשאוף להיטיב ולשפר את עצמנו תמיד.. 

אבל, מצד שני- צריך לתת את הדעת לכך שלעיתים אנחנו, כמו פמפלה, נוטים להחמיר מאד עם עצמנו, ולכלול צדדים טובים עם פחות טובים, ונסות לעשות בעצמנו שינוי קיצוני מדי. 

פמפלה בסוף נותרה בלא כלום, מרוב רצון לשנות ולהשתפר.. 

סגירה שהיא פתיחה

נזמין את התלמידים לנסות להרכיב בבית קולאז', כמו שעשינו בקבוצות בתחילת השיעור, אך הפעם, הקולאז' צריך לשקף את הבבואה שלהם, בצורה המאוזנת ביותר שניתן. 

כלומר, לא להבליט יתר על המידה תכונות שליליות, (וגם לא להפריז בתכונות חיוביות בצורה שאינה נאמנה למציאות... ☺ ) הם יכולים להשתמש בטבלה שהכינו במהלך השיעור,  ואם הם מתקשים, הם מוזמנים להיעזר בבן משפחה שישקף להם   תכונות חיוביות נוספות לגבי עצמם.. 

הקולאז' יכול להיות גם דומה להם חיצונית, אבל לא בהכרח, הוא יכול לבטא דמיון פנימי בלבד, להיות מופשט יחסית, ועוד, כטוב בעיניהם... 

בשבוע הבא נפתח את השיעור בתערוכת הדיוקנאות העצמיים שיצרו בבית.