בשיעור זה נתבונן במספר הלכות חנוכה. נסביר כי עיקר מצוות הדלקת הנר היא לצורך פרסום הנס, אך הפרסום איננו רק כלפי חוץ, אלא גם כלפינו.
נזמין את התלמידים לכמה דקות של שקט וחשיבה.
נבקש מהתלמידים לכתוב לעצמם :
משהו שהם עושים כיום/ עשו בעבר רק כדי לפרסם שאחרים "ידעו"/ "יכירו".
משהו שהם עושים כיום וגם אם אף אחד לא ידע או יראה הם ימשיכו לעשות אותו.
לאחר סיום זמן הכתיבה נזמין את התלמידים לשתף.
נמשיך ונשאל את התלמידים - מדוע אנו מדליקים נרות חנוכה? נבקש מהתלמידים לא לענות בקול בכיתה, אלא לכתוב כל אחד לעצמו במחברת את תשובתו.
נתלה או נקרין על הלוח את התשובה מתוך קיצור שולחן ערוך. לאורה נשמע את תשובות התלמידים לשאלה ששאלנו - מדוע אנו מדליקים נרות חנוכה?
ניתן לראות מהכתוב כי יש שתי מטרות עיקריות להדלקת נרות חנוכה.
נבקש מהתלמידים לקרוא שנית את המקור ולהגדיר את שתי המטרות.
נכתוב על הלוח:
א. פרסום הנס.
ב. להודות לקב"ה על הניסים שעשה לנו.
בשיעור זה נתמקד במטרה הראשונה - פרסום הנס.
כעת, נתלה או נקרין על הלוח ציור של שעון ושל בית.
נשאל:
אם עיקר המצווה היא בכדי לפרסם את הנס - היכן לדעתכם צריך להדליק את החנוכייה?
באיזה מקום בבית הנס הכי יפורסם?
ומהי השעה הכי טובה כדי לפרסם את הנס?
האם יש שעות שבהם יש פחות סבירות שמישהו יראה את החנוכייה?
נבקש ממתנדב לגשת אל הלוח ולצייר על השעון ועל הבית את המיקום והזמן הנכונים לדעתו- בליווי הסבר. במידה ויש תלמידים שחושבים אחרת מהתלמיד שצייר, נזמין אותם לצייר היכן הם חושבים שנכון להדליק את החנוכייה.
נמשיך ונקרא עם התלמידים מתוך שולחן ערוך ונראה מה התשובה שמופיעה שם לגבי מקום וזמן ההדלקה. מומלץ להקרין או לתלות את המקור על הלוח.
המיקום:
"מצות נר חנוכה להניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ ואם גר בעליה (בקומה עליונה) שאין לו פתח פתוח לרחוב, מניחו בחלון או במרפסת הסמוכים לרחוב (...)
בשעת סכנה שגזרו שלא לקיים מצוות מניחו על שולחנו ודיו" (סימן קיג, ז)
הזמן:
"עיקר מצותה להניחה בצאת הכוכבים, ונמשך מצותה חצי שעה, והוא הזמן שבו עוברים ושבים בני אדם בדרכם לביתם ויש פרסום הנס
אבל בזמנינו אף שרצוי להקפיד על זמנים אלו, אבל אין מעכב, כיון שעיקר ההדלקה הוא לבני הבית, ולכן ידליק כשכל בני הבית מקובצים יחד והוא פירסום הנס בזמנינו. עבר זמן זה מדליק והולך כל הלילה בברכה, אם שנים מבני הבית ערים עדיין, ואם ישנו כולם- טוב שידליק בלא ברכה".
נדון עם התלמידים על מהות פרסום הנס - שאלות למחשבה:
נסביר: אמנם, מעיקר הדין, לכתחילה יש להדליק את הנרות כלפי הרבים בשעה בה כולם יכולים לראות אותם. היינו מצפים שאם לא היה ניתן לפרסם את הנרות, לא היה טעם להדליק אותם, אך אנחנו רואים מהכתוב שיש משמעות אפילו להדלקת נר כל לאדם לעצמו על שולחנו.
אנחנו נדרשים לפרסם את הנס קודם כל לעצמנו. למלא את ביתנו באור, גם אם אין הוא מאיר החוצה. מיקום הדלקת הנרות הוא בבית ולא בתוך שטח ציבורי ענק. מתוך הבית הנרות צריכים להיות מופצים החוצה, ולכן גם כשלא ניתן להפיץ- בוודאי שיש משמעות גם להדלקת הנר בבית.
למורה: להרחבה - ראה מאמרי הראי"ה/ נר חנוכה/ עמ' 150
נחלק לכל תלמיד "דף עיתון". נספר להם שהעיתון הזה שהם כותבים - יתפרסם לעצמם בלבד.. עליהם לכתוב כתבה שהנושא שלה הוא: "משמעות הדלקת הנרות לעצמי".
לאחר השלב הראשוני בו כל אחד כותב לעצמו, נזמין את התלמידים להתחלק לקבוצות קטנות (מומלץ עד ארבעה תלמידים) ולכתוב דף משותף. את הדפים ניתן לתלות בכיתה או לאגוד לעיתון כיתתי לכתוב חנוכה.
כיום, כמעט כל דבר שאנחנו עושים, אנחנו רוצים מיד להראות או לפרסם. לכל חוג יש בסוף שנה הופעה, ולכל טיול - יש אלבום תמונות. חשוב תמיד לשאול את עצמנו האם היה ערך לחוג גם אם לא הייתה הופעה בסוף השנה? האם הטיול היה מאבד את משמעותו אם לא היינו מצלמים בו?
הלכות חנוכה מלמדות אותנו שיש חשיבות גדולה לפרסום, אך הפרסום לא מתחיל אצל האחר אלא אצלנו. קודם כל אנחנו צריכים לפרסם לעצמנו ומתוך כך הדברים יצאו החוצה באופן הנכון והמתאים.