הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהויתור על רצוננו הפרטי לטובת הכלל משרת גם את האדם הפרטי - לאור אגדת הבריונים ושרפת האסמים בזמן המצור על ירושלים.
נפתח במשחק קצר:
כל תלמיד יקבל שני פתקים בצבעים שונים- אדום וכחול. ביד ימין יחזיקו פתק אדום ובשמאל כחול.
נסביר לתלמידים את כללי המשחק:
אם כל הכיתה מרימה את אותו הצבע, אז כל אחד מהכיתה זוכה ליחידת במבה אחת.
אם כל הכיתה מרימה את אותו צבע, חוץ ממישהו אחד- אז רק היחיד שהרים את הצבע הנגדי מקבל חופן במבה.
אם כל הכיתה מרימה את אותו צבע, אבל שני תלמידים/ יותר, מרימים צבע אחר- אף אחד מהתלמידים לא מקבל כלום.
מותר לתלמידים לדון ביניהם לפני ההצבעה איזה צבע להרים.
כשנרגיש שהכיתה מוכנה, נבקש מכל התלמידים לעצום עיניים, וכשנכריז- להרים את אחד הפתקים.
ניתוח המשחק עם התלמידים:
מה הרמתם לבסוף ומדוע?
באיזה סיטואציה לדעתכם הייתם כולכם יכולים להרוויח הכי הרבה?
מה מנע מכם את זה?
למה כדאי למישהו להרים אותו צבע כמו כולם כשהוא יכול לזכות ביותר במבה?
סיכום הפתיחה:
היום נלמד יחד סיפור. הסיפור קשור מאוד למשחק שזה עתה שיחקנו. נסו לחשוב בזמן לימודו מהו ההקשר, ובהמשך השיעור נדון על כך.
נחלק לתלמידים דף מקורות ונקריא את המקור הראשון, כשיש צורך נעצור ונסביר:
סימולציה:
בתוך הסיפור יש הרבה פערי מידע, לא מסופר לנו כל השיח בין חכמים לבריונים. על מנת להבין זאת קצת יותר ננסה להיכנס לתוך הסיטואציה..נבקש מהתלמידים לקרוא את המקור שוב בזוגות. במהלך הקריאה נבקש מהם לנסות ולהשלים את התמונה המלאה..
נזמין לכיתה ארבעה מתנדבים. שניים ייצגו את דעת החכמים, ושניים, את דעת הבריונים.
נבקש מהתלמידים לנסות לייצר שיח בין שתי הקבוצות, ולנסות להבין כל אחד את הצד של השני. מדוע הללו רוצים להילחם, והללו לעשות שלום?
סיכום הסימולציה:
נשאל את התלמידים, האם אתם מסכימים עם פרשנות המתנדבים של הסיפור?
האם יש לכם הצעות נוספות?
נשאל:
מה הייתה התוצאה של חוסר ההסכמה בין החכמים לבריונים?
האם לדעתכם היה עדיף שהחכמים היו מקבלים את עצת הבריונים?
מה לדעתכם היה הגורם לפי המדרש לחורבן ירושלים?
האם הבריונים השיגו את מבוקשם?
נסו לחשוב- כיצד המשחק דומה למדרש אשר למדנו?
מה יצר הויכוח בין החכמים לבריונים? מי מבינהם "הרוויח במבה"..?
נסביר: החכמים שראו לנגד עיניהם את נבואות החורבן, וידעו שעם ישראל לקראת גלות, ידעו כי אם ילחמו במצור, הדבר יוליד לחורבנה של ירושלים וניסו למנוע את המצב ככל שניתן. הבריונים לעומתם התקשו לקבל את גזירת הדין הנוראה, וביקשו להילחם ולנסות להיאבק בכל זאת.
בוודאי שניתן להבין את שני הצדדים ובכל זאת המדרש מלמד אותנו מה קורה כשאנחנו נותרים עקשנים בדעתנו ולא מוכנים לוותר.
הבריונים סירבו להקשיב לקולם של החכמים, וניסו לכפות את דעתם. אולי שיערו כי אם ישרפו את כל אסמי המזון- לא תהיה ברירה אלא להקשיב להם ולצאת למלחמה. אך זוהי אינה תוצאת הסיפור. העשירות של שלושת הדמויות- נקדימון בן גוריון, ציצית הכסת וכלבא שבוע- יכלה להציל את תושבי ירושלים מרעב לשנים רבות, אך מריבות פנימיות גרמו לכך שכל מאגרי המזון נשרפו כליל. ללא מזון לא ניתן לצאת לקרב של מעטים מול יחידים, ובוודאי שלא לשרוד תקופה ארוכה בתוך המצור.
יכול להיות שהבריונים אף צדקו עם רצונם להילחם ולא לקבל את גזרת הגלות אך כשאין זוהי החלטת העם כולו, או שאין הדבר מתאפשר מצד המציאות, אי אפשר לפעול בכח.
הבריונים רצו שהמציאות תפעל בדרך שלהם, אך מאחר וניסו לפעול בכח, לא רק שלא פרצה המלחמה ברומאים כפי שהם ציפו - העם כולו נותר ברעב וגם הם בתוכו.
לעיתים אנחנו נדרשים לוותר על רצוננו האישי לטובת רצונות יותר גדולים. כשאין אנחנו עושים זאת, לא רק שהכלל מפסיד- גם אנחנו מפסידים.
כעת, נקרא עם התלמידים מדרש נוסף המדגיש עד לאן התגלגל הרעב בעקבות שריפת האסמים.
נשאל שאלות הבנה על הקטע:
מה הייתה עושה הנערה?
מי הייתה הנערה?
מדוע בכה רבן יוחנן בן זכאי?
מדוע לפי רבן יוחנן בן זכאי הגיעה הנערה וכל העם למצב הזה בו הם תלויים בצואת בהמות אויביהם?
לפי הסיפור הראשון שלמדנו, מה הכוונה "אין עושין רצונו של מקום"?
רבן יוחנן רואה את ביתו של אחת מעשירי העיר מחפשת מזון בתוך צואה של בהמות ובוכה על המצב הקשה שאליו הגיע העם.
כשעם ישראל לא עושים את רצון הקב"ה, כשיש בעם מריבות מרובות המונעות את האפשרות לקבל כל החלטה, בזמן הזה מגיע האויב. לא האויבים שלנו הם שמחלישים אותנו, אנחנו מחלישים את עצמנו, ובגלל שאנו חלשים- תוקפים אותנו.
נבקש מכל תלמיד לכתוב על פתק סיטואציה בה הוא נדרש לוותר לטובת הכלל. לאחר סיום הכתיבה, נאסוף את הפתקים ונחלק אותם בצורה שרירותית מחדש. כעת, ננחה את התלמידים לקרוא את הסיטואציה ולנסות לשער אם הם היו מסוגלים באותה סיטואציה לוותר למען הכלל או לא.
ניתן להיעזר במספר סיטואציות מוכנות מראש למקרה שבו לא כל התלמידים יצליחו לכתוב (מצ"ב).
לאחר שיתוף התלמידים, ניתן לנתח איתם את תשובותיהם, נשאל:
כיצד באותה סיטואציה הייתם מרגישים אם הייתם מוותרים? ואם לא..? איך הקבוצה הייתה גורמת לכם להרגיש? וכו'.
אספסינוס הקיסר הרומי הטיל מצור על העיר ירושלים בעשרה בטבת. המצור הזה הוביל לרעב הגדול- שהוביל לימים לחורבן העיר. בתחילת המדרש מובא לנו שהמצור ארך כשלושה שנים- ואילו בידי עשירי העיר היה יכולת לפרנס את העיר מעל לעשרים שנה. המריבות הפנימיות, וחוסר היכולת לוותר- הם היו אחד הגורמים המשמעותיים שהובילו לעתיד לחורבן העיר.
"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי יומא, פרק א', הלכה א'). כשאנחנו לומדים על סיבות החורבן, אנחנו לומדים גם מדוע עדיין בית המקדש איננו נבנה. אם נצליח לתקן את מידותינו, לוותר בזמן מריבות לטובת מטרות חשובות יותר, לחשוב גם על האחר ולא רק על עצמנו, נתקרב עוד צעד לקראת הגאולה.
[1] נקדה לו חמה עבורו- במסכת תענית י"ט עמ' ב' מתואר סיפור שנעשה לנקדימון בן גוריון נס ונעצרה השמש בשמים עבורו מאחר והוא עשה מאמץ רב כדי לספק מים לכל עולי הרגלים. סיפור זה מדגיש את נדיבותו.
[2] כסת = שמיכה.
[3] ציצתו נגררת על גבי כסתות- היו פורסים לפניו בדים ולא היה הולך על הארץ.
שיתוף
הדפסה
ייצוא