הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהמעשה החסד ככוח מניע ומצמיח הן מבחינה אישית והן מבחינה לאומית, על פי ההסתכלות במגילת רות ובחסדים השזורים בה. שיעור זה בא כהעמקה, ולכן כדאי להעביר אותו רק לאחר שהתלמידים מכירים הסיפור הבסיסי של המגילה
נחלק לתלמידים פתקים קטנים, ונבקש מהם להיזכר ולכתוב על מעשה חסד אחד שהם עשו. נאפשר למספר תלמידים לשתף במעשים ונשאל אותם כיצד הם הרגישו בעת המעשה. תוך כדי כך נכתוב את המעשים בתמצות על הלוח.
לאחר מכן נתבונן בלוח ונשאל: מה הוא בעצם מעשה חסד?
(האם כל עזרה לאחר היא מעשה חסד? האם כשאני מסדרת את הבית לבקשת אמא שלי, או שומרת על אחי הקטנים, זה מעשה חסד? – לא, כי זה מה שמצופה/ נדרש ממני. מעשה חסד הוא לעשות מעבר לחובה הבסיסית).
נאסוף מהתלמידים את ההגדרה למעשה חסד (מומלץ לכתוב על פי הניסוח של התלמידים), ונכתוב על הלוח:
מעשה חסד הוא מעשה של טוב לב ונדיבות שיש בו דאגה ונתינה מרובה לאחר, יותר מכפי שצריך.
* את הפתקים נבקש לשמור לסוף השיעור.
נחלק את הכיתה לשלושה חלקים, כאשר כל שליש כיתה ילמדו חלק מפרק אחר של המגילה מבין פרקים א'- ג' *הפסוקים המדויקים נמצאים בקובץ המצורף.
מומלץ ללמוד בזוגות או בקבוצות קטנות.
למורה: במידה וקריאת הפסוקים לבד קשה עבור התלמידים, ניתן לחלק להם את הטקסט התנ"כי יחד עם תרגום פשוט יותר לשפת יום –יום (מלא או חלקי).
מהלך הלימוד והשאלות:
קראו את הרקע לפרק ואת הפסוקים הבאים (מצורפים בקובץ):
בחרו דמות אחת מבין הדמויות בקטע וכתבו את המתרחש בקטע מנקודת מבטה. בסיום הכתיבה הקריאו אחד לשני.
נתכנס לסיכום כיתתי של הלימוד:
נבקש מנציגים שלמדו את הקטעים השונים, לספר לכיתה על המתרחש בקטע שלמדו (שלושה נציגים סך הכל, אחד לכל פרק).
נכתוב את תשובות התלמידים על הלוח בצורה מסודרת, בהתאמה לפרק בו נעשה המעשה, ונרחיב על כך מעט בעל פה.
תוך כדי הכתיבה והאיסוף, נדגיש את הפן של החסד בכל מעשה, בכך שהעושים אותו בוחרים לעשות הרבה מעבר למה שנדרש מהם. הם רואים את האדם שנמצא מולם שהוא בקושי או במצוקה ובוחרים לעזור לו הרבה מעבר למה שהיו חייבים, ולכן המעשים האלו הם מעשים של חסד.
כעת נתבונן על מה שכתבנו על הלוח, ונראה כיצד מעשי החסד שזורים לאורך עלילת המגילה ומניעים את ההתרחשויות בה. נצייר שרטוט קווי שימחיש את מהלך המגילה: ממצב עוני, רעב ומוות בתחילת המגילה, הכל הולך ומשתפר עד שבסוף המגילה רות ובועז מתחתנים ונולד להם בן, שממנו נולד דוד המלך, ומזרעו אמור להיוולד גם המשיח.
מומלץ לציין על הציר אירועים מרכזיים וכן את תחילת וסוף המגילה.
החסדים במגילה מניעים את העלילה ממצב של מוות וחוסר המשכיות למצב של חיים חדשים, המשכיות וזכר למתים ואפילו מקרבים את ביאת המשיח.
נכתוב את הדוגמאות שאומרים התלמידים על הלוח (בתמצות). אם הם מתקשים, ניתן לתת את הדוגמאות הבאות, או ככל העולה על דעתכם:
(למשל: אני משתתף במשחק ________, ותוך כדי המשחק אני רואה ילד שיושב בצד ולא מרגיש בנוח להצטרף...איך אפעל באותו הרגע? / בהפסקה ראיתי ילד בכיתה א' שאני לא מכיר בוכה (וההפסקה קצרה...)/ ילדה מהכיתה שכחה היום את הסנדוויץ' שלה בבית ואני רואה שהיא רעבה/ שכנים חדשים שעלו לארץ ועוד לא מכירים ילדים נוספים מהשכונה וכד'...).
נזמין את התלמידים להסתכל על מעשי החסד שכתובים בפתקים שלהם ועל הלוח, ולכתוב לעצמם מעשה אחד נוסף שהם רוצים לעשות בפעם הבאה שיזדמן בדרכם, וכן לכתוב על מה עליהם להתגבר על מנת להצליח בכך.
ראינו שבסיפור העלילה של מגילת רות שזורים מעשי חסד משמעותיים, שמניעים את הסיפור ממצב של קושי ומוות למצב של חיים וברכה. ראינו שהדמויות במגילה בוחרות לנהוג בחסד, אף על פי שהן לא חייבות בכך, ושזה לא בהכרח היה קל עבורן, ושהבחירה הזו משנה את המציאות שלהן לטובה ואפילו מביאה ללידתו של דוד המלך. דיברנו גם על האפשרות שלנו לנהוג בחסד בחיינו, לא רק באירועי מיוחדים, אלא גם ביום -יום שלנו, בבית ובבית הספר, ועל מה שזה דורש מאיתנו על מנת להצליח בכך.
גם לחסדים שבהם אנחנו נוהגים בחיינו יש כוח רב של השפעה לטובה, גם עלינו שעושים את החסד, וגם על המקבלים.
שיתוף
הדפסה
ייצוא