שבח, בקשה והודיה

 

למורה:

בתפילה לרוב נושא הבקשה מוכר יותר. ניתן דגש בשיעור להודיה.

עזרים:

שלוש כרטיסיות גדולות - על כל אחת מהן  תהיינה המילים: "שבח", "בקשה", "הודיה".

כרטיסיות  "אימוג'י שאומר תודה" - בקובץ זה.

 

לב השיעור:

מהו ההבדל בין הודיה של נימוס להודיה שיוצאת מהלב?

 

נביא איתנו סידור לשיעור, נציג את הסידור ונספר שבתוך הסידור יש לנו שלושה סוגים של תפילות. חלוקה של התפילות לא לפי זמני היום, אלא לפי סוגים שונים של תפילה: "שבח", "בקשה" ו-"הודיה".

שבח:

אנו משבחים את ה' מספרים ומודיעים:  ה' אתה בראת את העולם הנפלא שלנו, אתה בראת שמים, ארץ, מים, יבשה, צמחים , בעלי חיים ואותנו בני האדם. לך ה' הכח, אתה ה' בראת בעולם דברים כל כך יפים ומרהיבים ואתה דואג לנו לכל בריה בעולמך.

בקשה:

אנו (שיודעים שאת הכל ה' ברא והוא שדואג לנו) מבקשים ומתחננים מה' שייתן לנו דברים שטובים לנו.

הודיה:

אנו מודים לה' על כל הטוב שהוא נותן לנו. כל הדברים שיש לנו כאן שממנו, מודים לה' על שמקשיב לתפילותינו.

 

משחק זיהוי תפילות.

נקריא משפט של תפילה ועל הילדים לזהות איזו סוג תפילה היא זו, ולעשות תנועה בהתאם לתפילה:

"שבח" - הרמת ידיים , "בקשה" – שתי ידיים על הלב, "הודיה" - פריסת ידיים לצדדים.

 

 

סיפור על תודה/ צביה מורגנשטרן

אורי אוהב להסתכל בסרטונים ישנים בטלפון של אבא ואמא.

הנה סרטונים של אורי כשהיה תינוק פצפון וזחל על השטיח,  והנה סירטון מצחיק נורא מיום הולדת שנה... אורי צוחק כשהוא מביט בעצמו תינוק אוכל עוגת שוקולד כשכל הפנים מלאות בקרם.

יש סרטון בו הוא רוכב על בימבה קטנה ועוד סרטון אחד שאורי רואה שוב ושוב ושוב- רואים שם את אורי כשהוא בן שנתיים וחצי  מקבל מאבא גלידה  ואומר בקול מתוק: "תו-דה".

אורי חושב: גם היום כשהוא גדול (כבר כמעט בן שש!) עדין כשהוא מקבל מתנה או משהו כזה,  המבוגרים תמיד מזכירים לו ברמז עבה עם מבט בעיניים :"אורי מה אומרים?" והוא כל כך שונא ששואלים אותו ככה, אבל מקפיד לענות: "תו-דה" במן ניגון שכזה. "תו-    דה".

***

בלילה לפני השינה, אורי אוהב שאבא או אמא מספרים לו סיפור במיטה.

אחרי הסיפור גם כשאורי מרגיש קצת עייף הוא אוהב לשאול שאלות, כי גם תמיד דוקא לפני השינה מגיעות כל המחשבות המעניינות.

אבא אומר: קדימה אורי כדאי כבר להרדם, נמשיך בע"ה לשוחח מחר , בוא נאמר יחד קריאת שמע שעל המיטה בוא נזמין את המלאכים הטובים לשמור עליך לפני השינה.

אורי מסכים, מרים יד ימין ומניח על עיניו : א-ל מלך נאמן...

אחר כך אבא נושק לאורי ואומר בקול שקט:" תודה לך ה' שנתת לנו ילד כל כך חמוד , תודה שאורי בריא ושמח. תודה שאורי שלנו  כל כך חכם".

 ואורי, שכבר מכיר את "אומרים תודה בסוף היום" , יודע שזה הזמן להיזכר בדבר טוב שהיה היום, והוא  מוסיף :"ותודה שהיה לי כיף היום בחוג שחייה".

אורי עייף וכמעט נרדם. הנה עוד מחשבה ו...העיניים נעצמות.

אבא נושק שוב לאורי, מסדר את השמיכה ויוצא בשקט מן החדר.

***

הבוקר אורי התעורר עם רעיון מופלא  בראש ומיד הוא קרא: "אמא! אני יודע מה אני רוצה שסבא וסבתא יקנו לי ליום ההולדת, רוצה לשמוע?"

אמא ענתה: "בוקר טוב אורי מתוק, איך ישנת? קודם תגיד "מודה אני לפניך"

אורי התיישב ואמר במהירות את המילים :"מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך"

ובדרך לכיור נטילת ידיים ממשיך ואומר: "אמא החלטתי אני רוצה שיקנו לי פליימוביל של טירה"

אמא צוחקת ואומרת :"בסדר נרשום".

לאורי יש יום הולדת בקיץ. בזמן שכבר נגמרות הקייטנות, אז תמיד חוגגים לו לפני הזמן.

כבר כשעובר חג הפסח ועדין אביב, אורי מתרגש לקראת יום הולדתו. הוא אוהב לדמיין איך תראה העוגה, איזה סוכריות צבעוניות יבקש לקישוט ואיזו מתנה יבקש מסבא וסבתא. סבא וסבתא תמיד קונים מתנה נהדרת. פעם כשהיה בן שלוש קיבל מהם מנוף צעצוע גדול שיכול להרים אפילו משאית, ובגיל  ארבע קיבל לגו של אבירים, ובגיל חמש קיבל כדורגל זוהר.

אבל השנה היתה שנה מוזרה כל כך, ובכלל לא הספיקו לחגוג לאורי יום הולדת בגן

מדוע?

כי כמה ימים לפני יום ההולדת – נכנסו הילדים בגן לבידוד. אורי התאכזב כל כך , איזה יום הולדת יכול להיות בבידוד? אוף עם הקורונה הזאת!

אבא ואמא ניסו לעודד את אורי. הסבירו שיערכו בע"ה מסיבה אחרי שישתחררו מבידוד, אבל  אורי נשאר מאוכזב. הוא כבר תכנן את הכל, ממש  לפרטי פרטים, ובבת אחת השתבש הכל.

בלילה לפני יום רביעי , היום בו חל יום ההולדת של אורי, אמא סיפרה לאורי סיפור שאהב. אורי הקשיב ובסוף אמר "לילה טוב"

אמא שמעה שקולו של אורי קצת עצוב, היא הבינה מדוע.

אורי אמר לאמא שהוא רוצה לישון ואין לו על מה להגיד תודה הערב כי מה הוא יגיד תודה על זה שאין לו יום הולדת מחר?

אמא חיבקה את אורי חזק ואמרה: "תודה ה' שאורי שלנו בריא ושלם, תודה שהוא כל כך גדול , ממש ענקי, תודה שגם בבידוד נעים לנו יחד" , ואז הוסיפה: "אורי מתוק חכה, מבטיחה לך שמחר יהיה לך כיף".

אורי שתק ואמר :"תודה אמא" ונרדם.

בבוקר אורי התעורר לצלילי שיר שבקע מן המחשב בחדר :"היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת לאורי" שרו יחד אבא ואמא ואחותו הקטנה שירי.

אורי חייך והתיישב במיטתו.

אורי הבחין שהחדר שלו מלא בלונים צבעוניים ויפים.

"קדימה קום , מודה אני" אמרה שירי.

אורי לחש : "מודה אני לפניך.." כשהוא סוקר את השלט שגילה תלוי מעל מיטתו.  איזה חדר שמח חשב בליבו.

אורי קם וראה שעל הריצפה יש סימני עקבות המובילים אותו , הוא צעד בעקבותיהם והגיע אל כיור נטילת הידיים, לאחר שנטל, התפנה וציחצח שיניים, המשיך ללכת על העקבות. הן הובילו לסלון.

ומה היה בסלון? קופסא ענקית עטופה בסרט גדול!

אורי ראה כרטיס וביקש מאבא לקרוא לו את שכתוב. אבא קרא: "לאורי המתוק שלנו, ברכות ליום הולדתך, איזה זכות יש לנו שאתה הנכד האהוב שלנו, אוהבים אותך מאוד – גם מרחוק- סבא נחום וסבתא מיכל."

אורי ביקש שיתקשרו אל סבא וסבתא שיראו אותו פותח את המתנה.

אורי ניסה לנחש מה בתוך החבילה,

כשפתח – מצא קופסה גדולה  ובה עמוד המחזיק סל כדי לשחק כדורסל במרפסת.. אורי כל כך התרגש וקפץ על קצות האצבעות תוך קריאה: "יש! יש!"

אבא שהחזיק ביד את הטלפון להראות לסבא וסבתא ,שמח איתו. סבא אמר מתוך הטלפון, אורי מתוק, ראית שיש לך עוד סימנים של עקבות ? קדימה לך איתם.

אורי לא האמין שיש עוד משהו אחרי המתנה הנהדרת שקיבל, אבל המשיך לצעוד. העקבות הובילו את דלת המרפסת שהיתה סגורה. אורי לא הבין לאן להמשיך. "מה שאצא למרפסת? שכבר אתחיל לשחק"

אמא אמרה :"אם לשם מובילות העקבות אז כן". אורי פתח את הדלת הנעולה ויצא ,

לפתע שמע קול שירה :"היום יום הולדת היום יום הולדת היום היום הולדת לאורי המתוק". אורי הביט ברחוב הנשקף מבעד המרפסת וראה שם את בני הדודים שלו – דוד ,אביטל ושי שרים לכבודו.

אורי נפנף להם בשמחה וצעק :" אני בבידוד!".... 

דוד אביטל ושי ענו  בקול צוהל: "אנחנו יודעים! אבל באנו לשיר ולברך אותך. אנחנו אוהבים אותך כל כך.

תראה מה הבאנו לך!". אמרו והצביעו לעבר עוגה בקופסא.

הם התקרבו וקראו, "חכה ,נשים לך את העוגה על יד הדלת".

אורי רץ אל דלת הבית , העוגה היתה יפהפיה , מלאה בתמונות מודפסות על בצק סוכר של אורי ושל גיבורי על וכדורגל.  אורי הרים את העוגה והכניס אותה הביתה.

הוא רץ למרפסת וקרא לעבר בני הדודים :"תודה!!!!!!" אתם כל כך משמחים אותי.

אורי ניפנף בידיו לשלום, ובבית אמא כבר החלה לפרוש את העוגה הטעימה. אורי הרגיש טוב, הרגיש שמח כל כך.

בערב לפני השינה , אורי אמר לאבא : "אבא, הפעם אני רוצה להגיד תודה לה' . תודה על יום הולדת כזה כייפי אפילו בבידוד, תודה  שאתם האבא והאמא הכי טובים בעולם, תודה על הסבא וסבתא הכי שווים ועל אחותי ועל הבני דודים שעשו לי הפתעה".

אבא שמח והצטרף :"תודה על יום הולדת מיוחד בזמן מיוחד ומשונה, ותודה על זה שאתה כבר ממש בוגר". אבא עצר ושאל: "אורי אתה יודע מה הסימן שלי שאתה כבר ילד באמת גדול?"

אורי חשב ואמר :"אבא תגלה"

אבא חייך :"אורי אתה אומר כבר תודה אמיתית , תודה מהלב".

אורי חיבק את אבא ואמר: "נכון אבא, אני מודה".

 

 

נשאל:

• מה דעתכם על הסיפור?
• האם גם לכם לפעמים אומרים "תגידו תודה"? איך אתם מרגישים - כשאומרים לכם את זה?
• מה ההבדל בין תודה (שנאמרת "כי צריך")  לבין תודה שנאמרת מהלב?

נשתעשע באמירת המילה תודה באינטונציות שונות על פי הנחיית המורה. (עכשיו בנימוס, עכשיו כי חייבים, עכשיו מכל הלב, עכשיו כשמתביישים וכד') אפשר גם להעזר באימוג'ים.

נקרא יחד את המילים של תפילת 'מודה אני', ונחשוב: באיזה אופן אנחנו אומרים 'תודה' בבוקר?

 

 

התלמידים יכינו לעצמם תמונה של התפילה "מודה אני" בכוונה שיוכלו לתלות אותה בחדרם ולאמרה בבוקר.

 

 

נאסוף את השיעור דרך אמירת תודה על מה שהיה לנו בשיעור.

 

---

 

נספחים

משפטים עבור המשחק: 

1.בבקשה ה' תן לנו גשמי ברכה.

2. ה' בראת עולם כל כך יפה.

3. אני מודה לך ה' שנתת לי בגד ללבוש ואוכל לאכול.

4. "אתה בראת, אתה יצרת, אתה נפחתה בי".

5. "אתה גיבור לעולם ה'".

6. תודה ה' שיש לי חברים טובים.

7. "א-ל נא רפא נא לה".

8. ה' אתה הוא "משיב הרוח ומוריד הגשם".

9. מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך".

10. "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון".

12. בבקשה ה' פליז פליז שהמורה תרשה היום להביא ממתקים לכיתה.

13. בבקשה ה' שההורים שלי יסכימו שיהיה לנו כלב בבית.

14. ה' אתה הכי חזק בעולם.

15.ה' אתה בראת את השמים ואת הארץ ואת כל העולם.

16. ותן טל ומטר לברכה.

17. הלוואי וירד שלג.

18. ה' שומר על עם ישראל כל הזמן.

19. "ותן חלקינו בתורתך".

20. "אנא ה' הושיע נא אנא ה' הצליחה נא".