לאחר לימוד כללי של כל הלכות הלוואה, נתמקד במערך זה בערך העצמאות העולה משתי ההלכות הראשונות אודות חשיבות הבאת העני למצב שלא יצטרך לבריות, ואודות עדיפות ההלוואה על הצדקה. בהמשך נתבונן במשמעות העצמאות בחיינו.
הערה: נושא העצמאות הוא נושא אחד מתוך נושאים רבים שניתן היה להתמקד בהם (כמו חשיבות עשיית מצוות שבין אדם לחבירו מתוך הזדהות נפשית, זהירות בממון הזולת, קדימות אדם קרוב לאדם רחוק, ועוד).
בהלכות הלוואה פרטים רבים, ומטרת שלב זה בשיעור היא להכיר את ההלכות בכלליות - עוד לפני ההתמקדות בעניין העצמאות. להלן מוצעות שתי אפשרויות. אם הזמן מאפשר, ניתן ליישם את שתיהן.
אפשרות ראשונה: נחלק לתלמידים דף המכיל את הפסוקים המהווים רקע להלכה. נקרא את ההלכה סעיף סעיף, נסביר את הטעון הסבר, ונבקש מהתלמידים לסמן בדף כל פסוק שמוזכר בהלכה, וכן להגדיר בלשונם את ההלכה או העיקרון הנלמדים מהפסוק.
יתכן שחלק מהמושגים בפסוקים יהיו טעונים הסבר קצר. אין צורך להאריך, אולם חשוב לבאר את מה שחיוני להבנת הפסוקים. נתייחס כאן לשלשה מילים ומושגים:
אפשרות שניה: נקרא את ההלכות ונבאר את הטעון הסבר. לאחר מכן נציע לתלמידים לחלק את ההלכות לקבוצות – לפחות שתיים, לסמן כל קבוצה באופן שונה, ולתת כותרת לכל קבוצה. הקבוצות אינן חייבות להיות דומות בגודלן!
את הקריטריונים לחלוקה יבחר התלמיד. דוגמאות אפשריות: עשה ולא תעשה, הלכות הפונות ללווה ולמלווה, הלכות לפני ההלוואה ואחרי ההלוואה.
נשתף באופני החלוקה השונים.
הערה כללית לשתי האפשרויות בשלב זה: בהסברת הנימוק בהלכה ב' 'שזה נצרך לבריות וזה לא הגיע למידה זו' נעסוק בשלב הבא, ובשלב זה ניתן להשאיר את העניין פתוח.
נעלה לדיון את השאלה – כשאדם נותן צדקה, מהי המטרה שלו בדרך כלל? (התשובה הצפויה היא – לעזור לעני להשיג את צרכיו הקיומיים). כעת נעיין בסימן קכח ב – האם תשובתנו תואמת את הכתוב שם? נשים לב שבמדרגה העליונה ביותר של הצדקה, המטרה איננה לספק לעני את הצרכים המיידיים, אלא להביא לכך שלא יצטרך לבריות, כלומר להביאו לעצמאות כלכלית.
לאחר ששמנו לב לכך, נעיין בנימוק שכותב המקור חיים בהלכה ב' לעדיפות ההלוואה על הצדקה: "שזה נצרך לשאול וזה עדיין לא הגיע למידה זו". מה פירוש נימוק זה? הפירוש בו נתמקד הוא שנתינת הלוואה מונעת מצב שבו העני יגיע לידי בושה (ע"פ פרישה צז, ב, ראה הרחבה א').
נשים לב למכנה המשותף של שני הסעיפים: הבאת העני לעצמאות כלכלית היא המטרה החשובה ביותר של ההלוואה (או הצדקה); כמו כן, אדם שאינו עצמאי - כלומר תלותי באחרים - חש בושה, ומניעת בושה זו היא הסיבה לעדיפות ההלוואה על הצדקה.
לאחר עיון זה נבקש מהתלמידים לסמן את כל ההלכות שהמכנה המשותף להן הוא מניעת הבושה מהעני, או הבאתו לעצמאות והוצאתו ממעגל העוני והתלות.
נבקש מכל תלמיד שיענה לעצמו על שלש השאלות הבאות:
האם יש דבר שהיית רוצה להיות בו יותר עצמאי ממה שהינך היום?
כהמשך לכך ולפי מידת הזמן, ניתן להציע גם את השאלות הבאות: