ביכורים, פרק ג' משניות ב' - ג': החוויה בעשיית מצווה

פתיחה 

אפשרות 1- אפשרות חוויתית: כיון ששיעור זה יתמקד בחוויה מסביב למצווה לכן גם בפתיחה והזמנה ללימוד ניצור סוג של חוויה. כהכנה לשיעור יבקש המורה מהתלמידים להכין בבית טנא קטן עם פירות.

בפתיחת השיעור התלמידים יעמדו עם הטנא על כתפיהם ובתהלוכה סביב הכיתה ישירו את השיר סלינו על כתפינו ויסיימו במילים "קומו ונעלה ציון אל בית אלוקינו"(מתוך המשנה).

לאחר מכן נשאל את התלמידים איזה פירות הביאו בטנא ומה היו הסיבות שבחרו דווקא בפירות אלה.

אפשרות 2- אפשרות לא חוויתית:  נשאל בכיתה אילו מצוות אנחנו עושים בשמחה ובהנאה ובאילו מצוות אנו מרגישים את העול. (אפשר להביא גם רשימה של מצוות כגון: סוכות , חנוכה , בר מצוה , קריאת מגילה לעומת : ברכת המזון, תפילה, צום יום כיפור, שמיטה) לאחר שנוצרו שתי רשימות הכיתה תייחד ותאפיין כל קבוצה.

מפגש ראשוני עם המקור והתבוננות  

נקדים ונאמר שהמשנה שנעסוק בה מופיעה במקור כשתי משניות. בכיתה נתייחס אל שתי המשניות יחד כיחידה אחת משום שהן המשך ונושא אחד "החוויה בהבאת ביכורים".

נקרא יחד עם התלמידים את המשנה ונסביר אותה באופן בסיסי.

כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּכּוּרִים, כָּל הַעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד, וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים. וְלַמַּשְׁכִּים הָיָה הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר, קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל בֵית  ה' אֱלֹהֵינוּ:

הַקְּרוֹבִים מְבִיאִים הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים, וְהָרְחוֹקִים מְבִיאִים גְּרוֹגְרוֹת וְצִמּוּקִים. וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זָהָב, וַעֲטָרָה שֶׁל זַּיִת בְּרֹאשׁוֹ. הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם. הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם , וְעִטְרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם. הַפַּחוֹת, הַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִים יוֹצְאִים לִקְרָאתָם. לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים הָיוּ יוֹצְאִים. וְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָם, אַחֵינוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּלוֹנִי, בָּאתֶם לְשָׁלוֹם:

לפי שיקול דעת המורה:

• יש להסביר לתלמידים את ההבדל בין מי שבא מרחוק או מקרוב לירושלים . הבאים מקרוב יכולים להביא פירות טריים והרחוקים פירות יבשים.
• הביטויים : פחות, סגנים וגזברים – אילו בעלי תפקידים וממונים בבית המקדש.
• יש להדגיש בפני התלמידים את העובדה שבעלי אומנויות בירושלים אינם מפסיקים ממלאכתם כדי לעמוד בפני תלמידי חכמים אך כן פוסקים ממלאכתם כדי להקדים שלום למביאי הביכורים שזו מצוה חביבה לשעתה, שוב להדגיש את חביבות המצוה.

נבקש מהתלמידים ללמוד בחברותות, לקרוא שוב את המשנה ולהשלים את החלק השמאלי של הטבלה על ידי בירור מתוך הכתוב במשנה מהן המצוות מהתורה ומהם המעשים הנלווים למצווה:

יש לשים לב- שבמשנה לא מוזכרות המצוות אלא רק המעשים הנלווים לכן מומלץ להשלים חלק זה (הימני) יחד בכיתה.

לאחר הלימוד בחברותות, נשאל את התלמידים- מדוע לדעתכם יש כל כך הרבה מעשים שאינם חלק מהמצווה?

כאן בוודאי יועלו השערות שונות דוגמאת:

• כדי לגרום לאנשים להצטרף.
• כי יותר כיף ללכת ביחד הרבה אנשים.
• אנשים אוהבים להיות יחד.
• כדי למשוך את הילדים גם שירצו להצטרף.
• מצוה יבשה לא מושכת צריך להפוך אותה לחוויתית וכך היא מושכת.

נסכם שרואים דרך המשנה עד כמה חשובים האלמנטים החוויתיים סביב המצוה עצמה. המצוה היא הבאת הביכורים שאותה ניתן לקיים בפשטות בכך שהאדם אורז את סלו ובא לירושלים. אך התיאור במשנה מלא בתיאור חוויתי. כל החוויתיות נוצרת מסביב כדי לאפשר את הקשר הפנימי למצווה שתהיה מלאת חיות. בדרך זו מתחברת הנפש לבורא דרך המצווה.

הפנמה

אפשרות א- נדבר עם התלמידים על מצוות 'בר המצווה'. נשאל אותם מה המצווה בגיל זה, ומה המעשים שנעשים מסביב למצווה. נזמין את התלמידים לספר חוויות אישיות שלהם מחוויות של מצווה.

אפשרות ב- נבקש מכל חברותא לבחור מצווה שאותה היו רוצים להפוך לחווייתית יותר ולחשוב כיצד ניתן לעשות זאת. כל חברותא תכתוב או תצייר את הצעתה.