בשיעור זה נפגוש בדמותו של המלך המביא ביכורים. דרך מפגש זה נראה שגם המלך במעמדו צריך לשאת על כתפו את הביכורים. התנהלות זו תדגיש לנו את חשיבות המצווה, ואת ראיית קיום המצווה כמכבדת את עושיה ולא פוגעת בכבודם, אפילו את המלך.
נרשום על הלוח שמות של אנשים הנחשבים חשובים, דוגמא:
נבקש מהתלמידים להציע אילו התנהגויות או מעשים אינם הולמים את מעמדם וחשיבותם של האנשים הללו. נרשום ליד כל דמות את ההצעות שהתלמידים מעלים.
במשנתנו נלמד על התנהגות שאינה הולמת את מעמדו של מלך ישראל, ובכל זאת הוא עושה מעשים אלה.
למדנו במשנה הקודמת על החליל שבו מנגנים במהלך כל הדרך לירושלים עם הביכורים. משנה זו עוסקת בהגעת הביכורים לירושלים עד שמוסר מביא הביכורים את הטנא לכהן.
הסבר המושגים במשנה:
נשאל את התלמידים:
על מנת להקצין שאלה זו נעיין יחד עם התלמידים בסיפור דוד וארון ה'.
נקרא את הפסוקים בשמואל ב' – סיפור דוד מעלה את ארון ה' לעיר דוד:
לאחר קריאת הפסוקים, נשאל:
נחזור אל המשנה שלנו. נסביר ונדגיש לתלמידים שבכל הדרך לירושלים יכול המלך לתת את הסל לעבדיו לשאת אותו אך בהגיעו לעזרה צריך הוא בעצמו לשאת על כפתו ולהביאו לכהן.
לפי מה שלמדנו עד כה, חלק ממצוות ביכורים היא נשיאת הביכורים על ידי המביא עצמו על כתפו. לפיכך התנהלות זו על אף שהיא לכאורה לא מתאימה לכבודו של מלך, על המלך לעשות אותה ולקיים את המצווה.
נערוך השוואה מהירה יחד עם התלמידים בין אגריפס לבין דוד:
גם בימינו שאלת הכבוד של אנשי הציבור ניצבת במקומה. אחד המקומות בהם באה לידי ביטוי התמודדות זו התרחש לפני כשנתיים כאשר ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ישב אבל על אביו. נקרא עם התלמידים כתבה שדנה באבלותו של ראש הממשלה.
נפנה את התלמידים לחשוב לפני המפגש עם הכתבה, מה יכולות להיות הבעיות וההשלכות לכך שראש ממשלה יושב שבעה. והאם היו מגדירים את חובותיו באופן שונה מאדם רגיל.
למדנו בשיעור זה על הערך של קיום המצוות שבקיום המצוות עושים את רצון ה' וכולנו עבדי ה' גם המלך וגם כל אדם מכובד אחר שיהיה, אמורא או תנא , קיום רצון ה' הוא הכבוד הגדול ביותר שיכול אדם בעולם הזה לקבל. גם בחיי היום יום שלנו בחברה, עצם השותפות כחלק מהחברה היא החשובה וכל משימה היא חשובה גם כזו שנדמה לי שאינה ראויה לי לפי כבודי.