מגילה, פרק ב' משנה ד': הכשרים לקריאת מגילה

פתיחה 

נפתח ביצירת ההבחנה בין מצוות החלות על כולם למצוות למצוות שייחודיות רק לחלק מאיתנו.

נבקש מהתלמידים לכתוב-

• אילו מצוות מיוחדות חלות על כל אחד מהאישים הבאים במשפחה: אבא, אמא, ילדים.
• אילו מצוות כל בני המשפחה מחויבים לעשות.

נסכם חלק זה בכך שיש מצוות החלות על כולם וישנן מצוות ייחודיות לכל אחד ואחד.

מפגש ראשוני עם המקור

נקדים לקריאת המשנה ונאמר לתלמידים שבמשנה שני חלקים ושני דינים שיש ביניהם שייכות שתלמד במהלך השיעור.

נבקש מהתלמידים לעצור אותנו במהלך קריאת המשנה כשנגיע לחלק השני של המשנה.  (דרך זו מאפשרות  לבחון את יכולת התלמידים להבחין בין חלקי המשנה. על מנת שכמה שיותר תלמידים יהיו שותפים לשלב זה ניתן להורות להם להרים את היד לפני החלק השני ולא דווקא לעצור בקול רם).

נקרא בקול את המשנה:

הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִקְרוֹא אֶת הַמְּגִלָּה,

חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן.

רְבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בַּקָּטָן.

אֵין קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה,

וְלֹא מוֹלִים, וְלֹא טוֹבְלִים, וְלֹא מַזִּים,

וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם לֹא תִטְבֹּל,

עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה.

וְכֻלָּם שֶׁעָשׁוּ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר,

כָּשֵׁר.

התבוננות בחלק הראשון של המשנה

נבקש מהתלמידים להעתיק למחברת את הכלל של המשנה (הכל כשרים…) ואת היוצאים מהכלל (חרש קטן ושוטה).

נסביר בעזרת המקורות הבאים מיהם החרש והשוטה:

"ת"ר איזהו שוטה? היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו והמאבד כל מה שנותנים לו". (מס' חגיגה).

במסכת תרומות נאמר:

"חרש שדיברו בו חכמים בכל מקום - שאינו שומע ולא מדבר".

נשאל את התלמידים: 

• למה לדעתכם אין השלושה הללו יכולים להוציא ידי חובה בקריאת מגילה?
• נציע לתלמידים להסביר מדוע דווקא הם (קטן) לא יכולים לקרוא במגילה.

לאחר ההתייחסות לכך שקטן לא יכול לקרוא את המגילה, נפנה לראות שבמשנה יש מחלוקת בנושא זה. ננסה להבין יחד עם התלמידים מדוע יש מחלוקת בנושא זה. ננסה לחשוב איתם יחד מה יכולה להיות דעתו של ר' יהודה לעומת דעתם של חכמים. ניתן להציע לתלמידים שיכול להיות שהמחלוקת תלויה בהבנה. יכול להיות שיש קטנים שלא מסוגלים להבין את הנס או את הסיפור.

מתוך מחלוקת זו ננסה לשוב ולהבין מה יכולה להיות הסיבה שקטן שוטה וחרש לא יכולים על פי חכמים לקרוא מגילה. בעקבות ההבחנה הקודמת יכול להיות שנושא ההבנה הוא החורז את שלוש הדוגמאות המובאות במשנה, ושזו הסיבה לכך ששלושתם מנועים מקריאת מגילה.

התבוננות בחלק השני במשנה

נסביר שבחלק הראשון למדנו על הגבלת גיל או מצב נפשי ופיזי בקריאת המגילה. בחלק זה נלמד על הגבלה אחרת שאינה קשורה לאדם בעשיית המצווה אלא לזמן בו המצווה נעשית. המורה יבאר את המצוות והמושגים בכיתה על פי הצורך.

• בזמן: עלות השחר, הנץ החמה.
• הפעולות : קריאת מגילה, ברית מילה, טבילה, הזאת אפר פרה אדומה.
• לכתחילה אסור לפני הנץ החמה בדיעבד כשר                   

נבקש מהתלמידים בחברותא להשלים את הטבלה במחברת.

הפנמה

התלמידים יכינו שאלון או טבלה של משימות שונות במהלך היום יום. התלמידים יפנו עם השאלון או הטבלה לדמות בוגרת מהם - אחד האחים, אחד ההורים, רב בית הכנסת (אפשר כמובן גם אנשים אחרים) ויבררו מה התנאים הבסיסיים לביצוע משימות אלה.

ניתן להציג את הדוגמא הבאה בפני התלמידים: המשימה- עליה לתורה, התנאים לקיימה- בר מצווה, מבין את הברכות לה'. 

סגירה שהיא פתיחה

בשיעור זה למדנו על היכולת שלנו והמגבלות שלנו. כל אדם מוגבל באפשרויות שלו לפעול בחיים. יש להעריך את היכולת הרבה שלנו לפעול בחיים אך גם להכיר במגבלות ובגבולות. הגבולות הן נדבך חשוב ביכולת של האדם לפעול. נבקש  מהתלמידים לנסות להבין מדוע חשוב שיהיו לאדם גבולות בחיים?

אפשר להוסיף שאלה לגבי הגבולות שהתורה נותנת לנו: נאמר בשמות  לב פסוק יד: "והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות". דרשו חז"ל אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. כיצד מי שהוא בן תורה הוא בן חורין הרי התורה מלאה איסורים והגבלות?

הרחבה

במשנה למדנו שקטן לא יכול לקרוא קריאת המגילה, אבל יש לו כישרונות אחרים שבאים לידי ביטוי בלימוד תורה.

אפשרות א: נפנה את התלמידים לצפייה בסרטון הבא אורכו כ-3 דקות, בסרטון נראה ילדים קוראים בתורה בחיידר תימני בלימוד. יש כמה שאלות בסרטון והאחרונה בנושא שלנו- האם קריאת ילד קטן להוציא ידי חובה. נבקש מהתלמידים לצפות ולענות על השאלות. 

אפשרות ב: נבקש מן התלמידים לחשוב איזה מהכשרונות שלהם באים לידי ביטוי בלימוד תורה, ומה היתרון שלהם בזה.

התלמידים יפנו לאחד המבוגרים בסביבתם (הורה, אח, מורה, רב וכו') ויבקשו מהם לספר להם על משהו מתוק שלמדו בילדותם והוא מלווה אותם עד היום. התלמידים ישאלו אותם מה גרם להם לזכור את מה שהם למדו עד היום.