הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהבשיעור נלמד את המשנה המתייחסת למצוות שיש לקיימן ביום. ננסה להבין מה המשמעות של זמני היום והלילה ולמה יש לקיים מצוות אלה דווקא ביום ובאור.
פתיחה למורה:
השיעור יהיה שיעור כפול שבו בחלק הראשון הילדים ישחקו במשחק רביעיות של שמות המצוות המצורף בקובץ נפרד. לא נעסוק בשיעור בכל המצוות שהתלמידים יפגשו במשחק, המטרה היא שלפחות יכירו את שמן. בשיעור השני נעסוק בהבנת המשנה והעמקה בה.
נחלק לכל התלמידים דף מצולם עם טקסט המשנה כשהוא כתוב בצורה מאונכת. נבקש מהתלמידים לקרוא לבד את המקור ולסמן את המצוות המוכרות להם בצבע. לאחר הקריאה והסימון המורה יקרא את המשנה והתלמידים יכתבו בצד כל מצווה את משמעותה בקצרה על פי הנאמר בכיתה (לא חייבים להסביר כל מצווה במשנה, אפשר לומר לתלמידים שעל המצוות שלא קיבלו הסבר יקבלו הסבר כשיגיעו אליהן בהמשך הלימוד שלהם במהלך השנים).
ניתן להיעזר בדף הסבר המשנה. דף ההסבר הזה, מכיל הסברים קצרים על כל מצווה. הדף מיועד למורים, אך עם זאת ישנה אפשרות להשתמש בו גם לתלמידים. ניתן להחסיר חלק מן ההגדרות ולבקש מן התלמידים להשלים את החסר, אפשרות נוספת היא לבלבל את ההגדרות ולבקש מן התלמידים לשדך בין ההגדרה למצווה המתאימה לה.
אפשרות א: נבקש מהתלמידים לחלק את המשנה לפי קטגוריות ולתת כותרת לכל קבוצה. כדאי לסכם אפשרות זו דרך הכתוב באפשרות ב'.
אפשרות ב: נציע לפני התלמידים ארבע כותרות לחלוקת המשנה ונבקש מן התלמידים לחלק את המשנה על פי הכותרות הללו: מצוות בחגים, מצוות בהקרבת קורבן, מצוות וידוי, מצוות מוספים, מצוות נוספות.
ניתן לבקש מן התלמידים לצייר כל קבוצה של מצוות.
(מצוות האדם בחגים: קריאת מגילה, הלל, תקיעת שופר, נטילת לולב, תפילת המוספין והמוספין. מצוות הוידוי: וידוי מעשה, וידוי פרים וידוי יום היכפורים, מצוות בקרבן: סמיכה, שחיטה, תנופה, הגשה, קמיצה, הקטרה, מליקה, קבלת הדם, הזיה, מצוות נוספות: השקיית סוטה, עריפת עגלה, טהרת המצורע).
לסיכום קריאת המשנה נשים לב עם התלמידים למבנה המשנה. המשנה מתחילה בכלל: מצוות שעשייתן ביום. לאחר הכלל המשנה פורטת רשימת מצוות.
נתמקד יחד עם התלמידים בלשון בה המשנה פותחת: "כל היום כשר..".
נזמין את התלמידים לחשוב מדוע המשנה מדגישה שזמן המצוות האלה הוא ביום. (חשוב לשים לב שחלק מן המצוות הללו אנחנו מקיימים גם בלילה דוגמת קריאת מגילה והלל. בנקודות אלה עוסקת הגמרא ועוסקים הפרשנים, אך וודאי שעיקר המצווה הוא ביום ולא בלילה).
בשביל לעמוד על נקודה זו ננסה להבין את משמעות היום והלילה. נשאל את התלמידים שאלות שיצרו הבחנה בין היום לבין הלילה:
נבקש מהתלמידים לנסות לומר מה מסמל בעיניהם לילה ויום מתוך דברי התלמידים נכתוב על הלוח שני טורים של דימויים – יום ולילה, כיוונים אפשריים לתשובות ולהבדלים:
ניתן להציע שהמצוות המופיעות במשנה קשורות כולן למעשי האדם שעניינם תיקון והוספת אור וטוב בעולם. לכן הן מתקיימות דווקא ביום, דווקא באור. כך אפשר להבין את המצוות של החגים, שכולן מבטאות טוב או מיועדות להוסיף טוב (מגילה, הלל, לולב –ביטויים של הודיה לה' ושל שמחה, שופר – קורא לתשובה ולתיקון המעשים), כך גם אפשר להבין את מצוות הוידוי, בהן האדם (או הכהן) מתוודה על מה שלא עשה כהוגן, וזהו פתח לתיקון. גם תפקיד הקרבנות הוא להתקרב לה', בעקבות חטא או בלי קשר לזה, וגם ביחס לתיקון החברה (עגלה ערופה - רצח, סוטה – שלום בית, מצורע – לשון הרע).
נבקש מהתלמידים לערוך רשימה של מעשים שהם עושים דווקא ביום ומעשים שהם עושים דווקא בלילה. האם יש משמעות סמלית למעשים שנעשים ביום או בלילה?
שיתוף
הדפסה
ייצוא