ברכות, פרק א' משנה ב': קריאת שמע בשחרית

פתיחה והזמנה ללימוד

כהכנה לשיעור, נבקש מהתלמידים להביא לכיתה לוח שנה או יומן שבו כתובים זמני היום: עלות השחר, הנץ החמה, סוף זמן קריאת שמע ותפילה ועוד... (אפשר גם לצלם לתלמידים את העמוד ביומן).

בפתיחת השיעור נבקש לפתוח את הלוחות ולמצוא את זמני היום (נרשום את הזמנים על הלוח): 

• עלות השחר
• זמן הנץ החמה
• זמן סוף זמן קריאת שמע

למורה : התלמידים במשנה הקודמת כבר למדו שיש זמנים לקריאת שמע בלילה מכאן ההנחה שיבינו ששיש הגבלות זמן גם בקריאת שמע ביום.

לאחר שראינו היכן נמצאים זמני היום בלוח, נלמד את משנתינו ונראה כיצד יודעים את זמני היום בימינו.

מפגש ראשוני עם המקור 

נקרא את המשנה (חשוב שהמשנה תהיה לתלמידים מול העיניים, בדף מחולק או מוקרנת על הלוח):

מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית?

מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי.

וְגוֹמְרָהּ עַד הָנֵץ הַחַמָּה.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת.

הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ – לֹא הִפְסִיד, כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה.

הבנת הכתוב:

• נבקש מהתלמידים לתת כותרת למשנה – כותרת אפשרית זמן קריאת שמע ביום.

נשים לב דרך השאלות המובאות לדמויות במשנה:

• מי התנאים המופיעים במשנה? (ר' אליעזר, ר' יהושע, חכמים).
• מי היה רבם של שני התנאים המוזכרים? ( המורה יבחן את הידע של התלמידים כיון שלמדו פרקי אבות בכיתה א-ב בוודאי יזכרו שהם שניים מחמשת תלמידי רבן יוחנן בן זכאי).

אחרי קריאה זו של המשנה נשאל את התלמידים:

• מהם שני חלקי המשנה?  (מחלוקת לגבי תחילת הזמן, מחלוקת לגבי סוף הזמן).

התבוננות

נסביר את המושגים :

• בין תכלת ללבן- תכלת הוא צבע חוט התכלת בציצית, לבן הוא הלבן של הציצית.     
• בין תכלת לכרתי- כרתי הוא סוג של ירוק הדומה לתכלת.
• בני מלכים- שרגילים לקום בשעות מאוחרות יותר. 

על מנת לפשט את דעות התנאים במחלוקות במשנה נבנה טבלה (העמודה האחרונה של הסיבה הינה למורה בלבד):

נשאל את התלמידים:

• באילו כלים הגדירו חז"ל את זמני המעבר בין הלילה ליום?
• כיצד אנו מגדירים אותם כיום?
• מה יקרה לפי המשנה אם אדם קם בבוקר ופספס את זמן קריאת שמע, האם כדאי שיאמר שמע או לא?

נדגיש את המשפט האחרון של המשנה: הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ – לֹא הִפְסִיד, כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה.ונסביר את מצוות לימוד תורה שקיומה לאורך היום כולו.

הפנמה

אפשרות א: נשאל את התלמידים:

• האם קרה לכם שפספסתם מצווה ורציתם להשלימה? (המורה יכול לתת דוגמא של האנשים הטמאים במדבר שביקשו לחגוג פסח ומשה קבע את פסח שני).
• האם קרה לכם שהקפדתם לומר קריאת שמע בזמנה?
• כיצד נוכל לדעת שלא פספסנו את זמנה של קיראת שמע? (אפשר לחזור ליומנים שהביאו בתחילת השיעור).

אפשרות ב: ניתן לפתח עם התלמידים את ההבחנה בין יום ובין לילה, ובין השלבים בבוקר.

1. נבקש מכל תלמיד לבחור את הרגע שהוא חושב שמצביע על המעבר בין יום לבין לילה ואת הרגע בו הבוקר נגמר ומתחיל היום עצמו.
2. נבקש מכל תלמיד לכתוב מה הדברים שמתאימים לכל זמן, איזה דברים מתאים לעשותם דווקא בלילה, איזה דברים דווקא בבוקר ואיזה דברים ביום עצמו.
3. נחשוב עם התלמידים מה המשמעות של קריאת שמע דווקא בבוקר. מדוע לדעתם חכמים קבעו את קריאת שמע של היום דווקא בשעות הבוקר.
4. נבקש מהתלמידים לכתוב את דעתם בכתב או בציור. אפשר לתלות את הדעות השונות בכיתה.

סגירה שהיא פתיחה

אילו עוד מצוות אנו מחויבים לעשותם בזמן מסוים? (תפילת מנחה, תפילין, ציצית, ארבעת המינים וכו') לאחר שהתלמידים יעלו עוד ועוד מצוות התלויות בזמן (המורה יכתוב אותן על הלוח) נבקש מהתלמידים למיין את המצוות בין מצוות שאפשר לעשותם גם לאחר זמנן ועדיין יש לדבר משמעות (כמו לקריאת שמע) או שאם עבר הזמן, אין עוד טעם להשלים את המצווה.

התלמידים יגלו שמצוות קריאת שמע היא ייחודית בכך שלמרות שיש לה זמן קבוע, אפשר גם לקרוא את הפרשייה גם לאחר זמנה.