תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > הלכה > הלכות ברכת המזון- חלק ב

הלכות ברכת המזון- חלק ב

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: הלכה
כיתה: ה-ו
נושא: מקור חיים פרק ל"ז סעיפים א'-ח'

נבין את מעמדה של ברכת מזון כדין תפילה ומכאן נלמד את פרטי ההלכות הקשורים לקיום המעשי של מצוות ברכת המזון כשהפרט המרכזי הוא מהו אופן הברכה הראוי.

פתיחה והזמנה ללימוד

נצייר ציור על הלוח של יהודי עומד ומתפלל ולידו עוברת דמות של שר מכובד בחזות אקטואלית, אותו השר פונה למתפלל באמצע תפילתו ומברכו לשלום. (כמובן מדובר בציור סכמטי ואם זה עשוי להיות קשה לביצוע ניתן להביא תמונה או ליצור מגזרי תמונות. אפשרות נוספת היא להמחיז קטע קצר של אותה סיטואציה)

נבקש מהתלמידים לתאר בלבד מה הם רואים בציור מבלי לשפוט את התנהגותו של המתפלל. 

נמשיך ונשאל:

  • איזה סיפור מהמקורות ציור זה מזכיר?  

נספר את הסיפור שמופיע במסכת ברכות דף לב ע"ב. לפי קריאת הסיפור, נבקש מהתלמידים לחשוב תוך שהם שומעים את הסיפור, איך הסיפור קשור לנושא שאנו עוסקים בו והוא ברכת המזון. נקפיד בעת הסיפור לחדד את הסיטואציה על ידי השוואה לימינו. 

לאחר שנשמע את מחשבות התלמידים על הקשר בין ברכת המזון לסיפור, נזכיר להם במה עסקנו בשיעור שעבר בעניין ברכת המזון- למדנו שאנו מצווים מהתורה לברך את ה' גם לאחר האכילה, שציווי זה כולל בתוכו הודאה ובקשות, לא רק על האוכל אלא גם על דברים אחרים, הכרנו את שלוש הברכות הראשונות בברכת המזון והתוספות בימים מיוחדים, העמקנו בסיבה להודאה הרחבה, ולמדנו שהברכות הראשונות הן מדאורייתא לעומת כל היתר ולכן יש להקפיד יותר באמירתן כהלכה, דהיינו: לברך בנחת, מילה במילה בלי לדלג תוך הזכרת כל העניינים המופיעים בהן.

נוסיף ונספר לתלמידים שכתוב בקיצור שולחן ערוך בסעיפים שתכף נעיין בהם, שדינה של ברכת המזון הוא כדין תפילה. נשאל את התלמידים: 

  • מה לדעתכם השוואה זו אומרת?
  • מה לדעתכם אופן הברכה והתפילה הראוי?

לאחר שאלות כלליות אלה, נסה לרדת לפרטים ממה שידוע לתלמידים. נצייר טבלה על הלוח כשבצידה האחד כתוב תפילת שמונה עשרה ובצידה האחר ברכת מזון. נבקש מהתלמידים לתאר כיצד עלינו להתנהג בתפילת שמונה עשרה (לא מדברים, לא מתעסקים בשום דבר, לא מסמנים או רומזים ועוד) לאחר שתיווצר רשימה נשווה לברכת המזון ונאמר כשם שכך מצווה להתפלל כך מצווה לברך. 

נשאל את התלמידים מדוע לדעתכם גם בברכת המזון עלינו לנהוג כפי שנוהגים בתפילה?

לפני שנפנה את התלמידים למקור כדי לפגוש את ההלכות בעניין זה באופן יותר מדויק, נציין שפרט לזה יש הלכות נוספות שקשורות לקיום המעשי של המצווה שחשוב לדעת. דרך סיעור מוחין ננסה להגיע להלכות (נסביר אם התלמידים לא יודעים מה זה- שאילת שאלות של מתי, איך וכדומה על הנושא שרוצים ללמוד עליו).

נכתוב על הלוח את שלל מילות השאלה, וניתן לתלמידים להשלים את השאלות (ע"י הכוונה שלנו). את השאלות המלאות נכתוב על הלוח. נתחיל מהשאלה המרכזית שעסקנו בה מתחילת השיעור הקשורה לאופן הברכה.

שאלות מלאות לדוגמא:

  1. כיצד יש לברך? (דברים שאסור לעשות בעת ברכה ודברים שיש להקפיד עליהם בעת ברכה)
  2. מהם התנאים המחייבים ברכת מזון? (מבחינת שיעור הלחם ותנאים נוספים אם יש.  כאן נתייחס למצב בו החיוב הוא מדרבנן במקרה בו לא היו לנו את התנאים לברכה מדאורייתא)
  3. מתי לאחר האוכל מצווה לברך? (בעיון במקור נעסוק גם בסיבות)
  4. עד מתי ניתן לברך? (במידה ולא ברכנו במועד הרצוי)
  5. כיצד ננהג במקרה של ספק אם ברכנו או לא? (כאן נבחין בשני מצבים שונים של ספק: אם החיוב במקרה זה היה מדאורייתא או מדרבנן.  כמו כן נבחין בהבדל שבהלכה במקרה זה בין גברים לנשים)                    

 

מפגש ראשוני עם המקור

נפנה את התלמידים לפתוח בקיצו"ש מקור חיים פרק ל"ז סעיפים ג'-ט'. לפני שנתחיל בקריאתם (אנו או כל פעם תלמיד אחר) נבקש מהתלמידים תוך כדי קריאה (בסיום קריאת כל סעיף), לזהות על איזו שאלה כל סעיף עונה ולהסביר את התשובה (אנו נרחיב ונדגיש בהתאם למה שמופיע בסעיף). 

הסעיפים ועל מה שהם משיבים (+ התייחסויות נוספות קצרות):

  1. סעיפים ג'-ה': כיצד יש לברך? (דברים שאסור לעשות בעת ברכה ודברים שיש להקפיד עליהם בעת ברכה.  כאן מופיעים שמות של קטעי תפילה: קדיש, קדושה וברכו.  ייתכן ונצטרך להתעכב כדי להסביר מעט על קטעים אלו)
  2. סעיף ו': מהם התנאים המחייבים ברכת מזון? (מדאורייתא ומדרבנן)
  3. סעיף ז': מתי לאחר האוכל מצווה לברך? (+ סיבות לכך), עד מתי ניתן לברך? (במידה ולא ברכנו במועד הרצוי)
  4. סעיף ח'-ט': כיצד ננהג במקרה של ספק אם ברכנו או לא? (הבחנה בין שני מצבים שונים של ספק: אם החיוב במקרה של הספק היה מדאורייתא או מדרבנן.  כמו כן, ציון הבדל בהלכה במקרה זה בין גברים לנשים).          

 

התבוננות

נחלק לתלמידים דף עבודה למילוי (מצורף) באופן עצמאי בעזרת הקיצור שולחן ערוך.

 

הפנמה

נחלק את הכיתה לשש קבוצות. לכל קבוצה ניתן מקרה בו מתוארת התנהגות של דמות מסוימת בעת ברכת המזון (מצורף דף עם מקרים. כל המקרים עוסקים באופן בו יש או אין לברך). 

שלב ראשון- הקבוצה תקרא לעצמה את המקרה, תזהה אם הדמות נהגה נכון או לא ותחשוב על פי מה שלמדה עד כה כיצד על אותה דמות לנהוג לפי ההלכה. 

שלב שני- כל קבוצה תציג את המקרה לכל הכיתה והתייחסותה אליו.

בכל אחד מהמקרים יש מתח בין ברכה כהלכה לבין רצון אחר.

 

סגירה שהיא פתיחה

נסכם: למדנו שמעמדה של ברכת המזון הוא כדין תפילה. הרחבנו מה זה אומר ואף המחשנו וחשנו זאת דרך אותו סיפור והציור הקשור אליו. לאחר מכן פנינו ללימוד הפרטים הקשורים לאופן הברכה הראוי ועסקנו יחד עם זאת בפרטים נוספים הקשורים לקיום המעשי של מצוות ברכת המזון.

לסיכום הלימוד נשאל:

  • איך באמת התייחסתם אתם או סביבתכם (בלי לנקוט בשמות כמובן) עד כה לברכת המזון?
  • האם בדומה לעמידה לפני ה' בשמונה עשרה?!
  • האם בעקבות הלימוד היום בעניין מעמדה של ברכת המזון התחולל שינוי אצלכם ביחס לכך? אם כן מהו?

 

הרחבות למורה

  • יש לבחון אפשרות של פיצול המערך לשניים משתי סיבות: האחת, כדי להמשיך ולהתמקד במעמדה של ברכת המזון מבלי לסטות לשאר פרטי ההלכות שפחות קשורים לכך והשנייה כדי למנוע עומס נקודות ללמידה. 
  • יחידת הלימוד שנקבעה לפי משרד החינוך לא כוללת את סעיף ט', אולם במערך נוסיף אותו כדי לתת התייחסות להלכה השונה בין גברים לנשים במקרה של ספק אם ברכנו או לא.
  • כשמדברים על דין תפילה הכוונה היא לתפילת שמונה עשרה שהיא עיקר התפילה.
  • במהלך הלימוד ישנם שמות של קטעי תפילה שיעלו, אותם יש לבאר או להכיר לפני במידה והתלמידים אינם יודעים עליהם והם: קדיש, קדושה וברכו.
  • לאורך כל המערך (בסיעור מוחות, בקריאה ובדף העבודה) העיסוק בפרטי הלכות ברכת מזון הוא לפי סדר קבוע וכפי שמופיע בקיצו"ש.
  • הדמויות בדף העבודה ודף המקרים הן של בנים.  ניתן לשנות לדמויות של בנות בכיתות של בנות כדי ליצור יותר הזדהות.
  • בחלק של הצעה להפנמה, ניתן להוסיף מקרים (גם כאלו העוסקים ביתר ההלכות) בהתאם למס' הילדים בכיתה, לזמן שנותר ולצורך עוד להפנים.  

חדש באתר

מספרים בפיוט- הלל בארובה
סיפורו של הלל מזמן אותנו לשיח על התמדה, ועל לימוד תורה בימים של קור וחורף

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן