נבין את מעמדה של ברכת מזון כדין תפילה ומכאן נלמד את פרטי ההלכות הקשורים לקיום המעשי של מצוות ברכת המזון כשהפרט המרכזי הוא מהו אופן הברכה הראוי.
נצייר ציור על הלוח של יהודי עומד ומתפלל ולידו עוברת דמות של שר מכובד בחזות אקטואלית, אותו השר פונה למתפלל באמצע תפילתו ומברכו לשלום. (כמובן מדובר בציור סכמטי ואם זה עשוי להיות קשה לביצוע ניתן להביא תמונה או ליצור מגזרי תמונות. אפשרות נוספת היא להמחיז קטע קצר של אותה סיטואציה)
נבקש מהתלמידים לתאר בלבד מה הם רואים בציור מבלי לשפוט את התנהגותו של המתפלל.
נמשיך ונשאל:
נספר את הסיפור שמופיע במסכת ברכות דף לב ע"ב. לפי קריאת הסיפור, נבקש מהתלמידים לחשוב תוך שהם שומעים את הסיפור, איך הסיפור קשור לנושא שאנו עוסקים בו והוא ברכת המזון. נקפיד בעת הסיפור לחדד את הסיטואציה על ידי השוואה לימינו.
לאחר שנשמע את מחשבות התלמידים על הקשר בין ברכת המזון לסיפור, נזכיר להם במה עסקנו בשיעור שעבר בעניין ברכת המזון- למדנו שאנו מצווים מהתורה לברך את ה' גם לאחר האכילה, שציווי זה כולל בתוכו הודאה ובקשות, לא רק על האוכל אלא גם על דברים אחרים, הכרנו את שלוש הברכות הראשונות בברכת המזון והתוספות בימים מיוחדים, העמקנו בסיבה להודאה הרחבה, ולמדנו שהברכות הראשונות הן מדאורייתא לעומת כל היתר ולכן יש להקפיד יותר באמירתן כהלכה, דהיינו: לברך בנחת, מילה במילה בלי לדלג תוך הזכרת כל העניינים המופיעים בהן.
נוסיף ונספר לתלמידים שכתוב בקיצור שולחן ערוך בסעיפים שתכף נעיין בהם, שדינה של ברכת המזון הוא כדין תפילה. נשאל את התלמידים:
לאחר שאלות כלליות אלה, נסה לרדת לפרטים ממה שידוע לתלמידים. נצייר טבלה על הלוח כשבצידה האחד כתוב תפילת שמונה עשרה ובצידה האחר ברכת מזון. נבקש מהתלמידים לתאר כיצד עלינו להתנהג בתפילת שמונה עשרה (לא מדברים, לא מתעסקים בשום דבר, לא מסמנים או רומזים ועוד) לאחר שתיווצר רשימה נשווה לברכת המזון ונאמר כשם שכך מצווה להתפלל כך מצווה לברך.
נשאל את התלמידים מדוע לדעתכם גם בברכת המזון עלינו לנהוג כפי שנוהגים בתפילה?
לפני שנפנה את התלמידים למקור כדי לפגוש את ההלכות בעניין זה באופן יותר מדויק, נציין שפרט לזה יש הלכות נוספות שקשורות לקיום המעשי של המצווה שחשוב לדעת. דרך סיעור מוחין ננסה להגיע להלכות (נסביר אם התלמידים לא יודעים מה זה- שאילת שאלות של מתי, איך וכדומה על הנושא שרוצים ללמוד עליו).
נכתוב על הלוח את שלל מילות השאלה, וניתן לתלמידים להשלים את השאלות (ע"י הכוונה שלנו). את השאלות המלאות נכתוב על הלוח. נתחיל מהשאלה המרכזית שעסקנו בה מתחילת השיעור הקשורה לאופן הברכה.
שאלות מלאות לדוגמא:
נפנה את התלמידים לפתוח בקיצו"ש מקור חיים פרק ל"ז סעיפים ג'-ט'. לפני שנתחיל בקריאתם (אנו או כל פעם תלמיד אחר) נבקש מהתלמידים תוך כדי קריאה (בסיום קריאת כל סעיף), לזהות על איזו שאלה כל סעיף עונה ולהסביר את התשובה (אנו נרחיב ונדגיש בהתאם למה שמופיע בסעיף).
הסעיפים ועל מה שהם משיבים (+ התייחסויות נוספות קצרות):
נחלק לתלמידים דף עבודה למילוי (מצורף) באופן עצמאי בעזרת הקיצור שולחן ערוך.
נחלק את הכיתה לשש קבוצות. לכל קבוצה ניתן מקרה בו מתוארת התנהגות של דמות מסוימת בעת ברכת המזון (מצורף דף עם מקרים. כל המקרים עוסקים באופן בו יש או אין לברך).
שלב ראשון- הקבוצה תקרא לעצמה את המקרה, תזהה אם הדמות נהגה נכון או לא ותחשוב על פי מה שלמדה עד כה כיצד על אותה דמות לנהוג לפי ההלכה.
שלב שני- כל קבוצה תציג את המקרה לכל הכיתה והתייחסותה אליו.
בכל אחד מהמקרים יש מתח בין ברכה כהלכה לבין רצון אחר.
נסכם: למדנו שמעמדה של ברכת המזון הוא כדין תפילה. הרחבנו מה זה אומר ואף המחשנו וחשנו זאת דרך אותו סיפור והציור הקשור אליו. לאחר מכן פנינו ללימוד הפרטים הקשורים לאופן הברכה הראוי ועסקנו יחד עם זאת בפרטים נוספים הקשורים לקיום המעשי של מצוות ברכת המזון.
לסיכום הלימוד נשאל: