דין קדימה בפירות- חלק ב

פתיחה למורה-  שיעור זה הוא השיעור השני מתוך יחידה העוסקת ב'דין קדימה בפירות'. 

• בשיעור הראשון התמקדנו בסעיפים א'-ב',ד'-ה', דין קדימה בברכת פירות העץ,
• בשיעור השני נתמקד סעיפים ג', ו'-ז', דין קדימה בין כל סוגי הברכות על האוכל והשתייה.

פתיחה

נציג בפני הילדים הזמנה שקיבל דוד לאירוע של חברו לכבוד סיום מסכת. נרחיב מעט על הרקע לאירוע: אביו של חברו של דוד נפטר לפני שנה, מיד לאחר פטירתו לקח על עצמו חברו ללמוד את מסכת ברכות לעילוי נשמת אביו.  לאחר שנה של לימוד רציני הוא תכנן אירוע סיום לבני משפחתו ומכריו. לכל אחד מהם הוא שלח הזמנה בה בין היתר פרט מעט את הכיבוד שיוגש (מאחר והברכות על הכיבוד יוקדשו לעילוי נשמת אביו). כדי לזכות את אביו כמה שיותר הוא בחר כיבוד שכולל את כל סוגי הברכות.

כעת נחלק לכל אחד מהתלמידים את ההזמנה, נקרא את התוכן שלה ובסיום נבקש מהתלמידים לסמן ולמספר, כל אחד לעצמו, במידה והם היו חלק מהמוזמנים מה מהכיבוד הם היו לוקחים ולפי איזה סדר היו מעדיפים לברך ולאכול ומדוע (בחלק של הכיבוד שאינו מפורט נפרט אנו על גבי הלוח). נשמע את בחירתם והסברם של התלמידים.

נאמר שכמו שיש קדימה בברכה על פירות העץ, כפי שלמדנו שיעור שעבר, במקרה שיש לפנינו סוגים שונים של פירות ואנו מעוניינים לאכול מכולם, כך גם יש סדר קדימה בברכה על מאכלים ששונים בברכתם במקרה שהם לפנינו וברצוננו לאכול מכולם.

נשאל:

• מהו אותו סדר וע"פ מה הוא נקבע?

נציע (אם התלמידים לא יודעים) לנסות לתת סדר בעצמינו ע"פ שני העקרונות שהנחו את חכמינו ואז נבדוק בקיצו"ש. נציג את העקרונות:

1. האחד, שיש לברך תחילה על המאכל החשוב יותר (מבחינת היותו משביע ומזין. ככל שהוא מזין יותר הוא קודם).
2. והשני, שיש לברך אחר כך את הברכה המבוררת יותר, היינו את הברכה המכוונת לסוג מיוחד ומבורר של מאכל (גם כאן, ככל שהוא מבורר יותר הוא קודם).

נרשום את הסדר שהציעו התלמידים על הלוח.

מפגש ראשוני עם המקור

נפתח בקיצו"ש פרק מ"ה סעיפים ג', ו'-ז'.  נקרא את הסעיפים לפי הסדר. תוך כדי קריאת סעיפים ג' ו ו' נכתוב את הסדר על הלוח במקביל לסדר שקבעו התלמידים. סעיף ז' מסכם את הסדר.

(נבאר תוך כדי את ההערות המופיעות בסעיפים המתייחסות לסדר: הקדימות של ברכת מזונות לברכת היין מתבססת גם על קדימותה בפסוק המונה את שבעת המינים, "ארץ חיטה ושעורה וגפן...", האבחנה בין ענבים ליין לעניין הקדימות, זאת אומרת כשאוכלים את הענבים כמו שהם מקומם בסדר הוא לאחר היין).

נשווה את הסדר של התלמידים לסדר בהלכה. כעת נחלק להם חצי דף  מספרו של הרב מלמד פניני הלכה המסביר היטב את קביעת הסדר (הקטע יכול לשמש לשתי מטרות, תלוי בתוצאות ההשוואה : אם הצעת התלמידים תאמה את הסדר בהלכה הקטע יכול להיות סיכום וחידוד ואם לא הוא יכול להוות הסבר).

נסב את תשומת לב התלמידים לראשי תיבות שמתקבלות בסדר (מג"ע א"ש) ונאמר שכך מקובל לזכור את סדר הקדימה בברכות. נקרא את הקטע ונסביר לפי מידת הצורך.

עתה נשאל:

• מדוע חשוב לברך את ה' ע"פ אותם עקרונות? 

נזכיר: קודם נברך על מאכל בעל חשיבות לאדם ואחר כך על מאכל שיש לו ברכה שהיא מבוררת יותר, מיוחדת לאותו מאכל.

• נוסיף בהתאם בצורה של שאלה: כשאנו רוצים לברך מישהו על מספר דברים במה נתחיל? במה שהוא משמעותי ומיוחד יותר או במה שפחות? 

נמשיך - כמובן באפשרות הראשונה כי זו תשבח יותר את המבורך. כך גם בבואנו לברך את ה' על מס' מאכלים שברכתם שונה, נתחיל במה שמשמעותי יותר ומיוחד יותר אז הברכה תרבה את כבודו של ה' יותר.

התבוננות

נחלק לתלמידים חצי דף עבודה עם אפשרויות שונות למאכלים שמונחים לפני שמעון וברצונו לאכול מכולם.  התלמידים ימספרו את הסדר לפיו, ע"פ מה שלמדנו, שמעון אמור לברך ולאכול.

כאן נעיר שייתכן שיונחו לפני שמעון או כל אדם אחר מאכלים שונים מאותו סוג לדוגמא: מפירות העץ יונחו שני סוגים תאנים ותפוחים. ונכון הדבר לגבי מאכלים שברכתם אחרת. במקרה כזה חוץ מהסדר קדימה בין הברכות השונות יש גם לשים לב לסדר קדימה בתוך אותם מאכלים שברכתם שווה (ניתן דוגמאות: אם לפני תאנים תפוחים ועוגיות, קודם אברך על העוגיות מזונות ואחר כך כשארצה לברך על העץ אקדים את התאנים לתפוחים כי הם משבעת המינים.  דוגמא נוספת: אם לפני בייגלה, עוגיות ומלפפון, אקדים לברך על הבייגלה שחביב עלי יותר מהעוגיות ואז אברך אדמה על המלפפון וכיוצא בזה).

סיכום

 למדנו שיש סדר מסוים לברכה על מגוון מאכלים שמונחים לפנינו שברכתם שונה וברצוננו לאכול מכולם. ראינו שלסדר יש הגיון ושהוא נקבע ע"פ שני עקרונות: האחד, ברכה תחילה על המאכל החשוב יותר והשני, ברכה אחר כך על המאכל המבורר יותר זאת אומרת בעל ברכה שמיוחדת לו.

בסוף העמקנו בשאלה למה כל כך חשוב לברך לפי אותם עקרונות. הבנו שכאשר אנו מקדימים לברך את ה' על דבר שהוא חשוב יותר או כזה שברכתו מבוררת יותר זה מרבה את כבודו של ה'.

הפנמה

נערוך סעודת אמנים בכיתה. כל תלמיד יקבל מאכל מכל סוג של ברכה ואת הנוסח של סעודת האמנים. 

סגירה שהיא פתיחה

לסיום נבקש מהתלמידים לחשוב לעצמם על שתי הברכות הבאות, מזונות ועץ בהקשר הבא, (מטרת המשימה הזו היא להפגיש את התלמיד עם ההיגיון העומד מאחורי סדר הקדימה בחוויה האישית שלו):

• במזונות - איזה מאכל שברכתו מזונות משמעותי לכל אחד מכם מבחינת היותו מזין שאותו תאכלו כשאינכם רוצים לחם אך כן לשבוע?
• בגפן – איך ההרגשה לטעום מהקידוש בשבת ומהעץ – איזה פרי אהוב עליכם במיוחד ולאיזו תחושה הוא גורם לכם באכילתו?

הרחבות למורה

1. על מנת שההזמנה תהיה כמה שיותר מציאותית לא מפורט בה יותר מדי מה בדיוק יוגש.  בנתינת המשימה לתלמידים לבחור מה ייקחו נוכל לפרט על הלוח.(לדוגמא: לברכת מזונות הוגשו קארוסונים ובורקסים וכיוצא בזה).
2. כשמדובר על מגוון מאכלים בעלי ברכות שונות הכוונה היא גם למשקים כגון:  יין וכל שתייה אחרת.
3. לפני סעודת האמנים נדגיש מעט את חשיבות עניית אמן לברכה (עניית אמן פירושה בעצם הסכמה למה שנאמר בברכה).