"יכול להיות שזה נגמר"? שירו של יהונתן גפן מעלה תהיות בנוגע לרלוונטיות של המפעל החלוצי שהחל בראשית המאה ה-20, ושלכאורה לא נותרו לו דרכים לקדם את פיתוחה של המדינה. בשיעור נתוודע לתגובות שהשיר הצליח לעורר, ועל הדרכים הרוחניות והגשמיות בהן אנו מסוגלים לתרום למדינה.
שירה הידוע של רחל עוסק בגעגוע גדול למקום ולימים רחוקים-אהובים. בשיעור הקרוב נבקש להתמקד בדרכי הביטוי של הגעגועים, ולברר עם עצמנו, כיצד אנחנו מתמודדים עם תחושות כאלה כלפי עבר שלא ישוב.
נגלה בפיוט העתיק הזה את עומק משמעות התשובה: האמון בטוב ה' ובטפלות היצר לעומת הרצון. נלמד את משמעות הבקשה "לברית הבט ואל תפן ליצר" כפנייה לה' ונמצא גם הדהוד לקריאה הזו כפניה לאדם. דרך הדימויים המגוונים שבפיוט נעשיר את ידיעותינו, נתנסה ביצירה, נעמיק את הבנת הפיוט ואת הקשר בינינו לבין בוראנו. *בכיתות בהן אין רקע לז'אנר של פיוט, כדאי להקדים בשיעור על מהותו ומאפייניו.
השיר "כף יד" הוא שיר טעון העוסק, בין היתר, ביכולתו של האדם לבחור בין רע מוחלט וטוב. המטונימיה של כף היד כמייצגת את האדם כולו היא מפתח בהבנת השיר, ודרך ההיכרות איתה נעלה שאלות על בחירה וכוחות אחרים הטמונים בנו ומשפיעים עלינו.
שיר זה משיריו הידועים של ריה"ל המבטא את כיסופיו לציון. נעורר את הכיסופים לציון המלווים אותנו מימי אבותינו עד ימינו. נכיר בזכות הגדולה של דורנו לחיות בארץ ציון וירושלים, ועם זאת נגלה עד כמה הכיסופים נוכחים בחיינו בירושלים שעוד מחכה לבניינה השלם במובן הרוחני והפיזי.
בשיעור זה נעסוק בשירה של רחל המשוררת - עקרה, השיר "שחִנוֹ לא יבּוֹל לעולם" (המשורר והעורך יעקב פיכמן). כמו כן, נעמוד על דמותה של רחל וסגנון כתיבתה העשיר.
הפיוט 'צור משלו אכלנו' זכה להיות מושר בקהילות רבות ובמנגינות רבות בשבת לפני ברכת המזון. נלמד את משמעותו, נחפש את השובע והברכה במציאות המודרנית שלנו, נגלה את הקשר בין הודיה לבקשה ונלמד כיצד הברכה מסייעת לזכירת התכלית והייעוד שלנו.
השיר "קו העוני", מאת רוני סומק, עוסק בנושא העוני בישראל של שנות החמישים. יתכן כי יש בין התלמידים כאלה שהם "מתחת לקו העוני" או החשים עצמם עניים, ולכן המורה צריך לנהוג ברגישות רבה.
דרך שירו היפהפה של נתן יונתן, נביט יחד אחר פעימות הסוף וההתחלה המלוות אותנו בכל, ונתעכב על הדפוס המעגלי הזה שכולנו נתונים בו, ועל העומק שבביטוי "נתחיל מחדש" שמתאר את הנקודה המיוחדת שבה אנחנו עומדים כעת, בפתח השנה.
בשיעור נעסוק בשירו של עלי מוהר, "שיעור מולדת". מתוך השיר נראה את הערגה של המשורר לארץ ישראל היפה של 'פעם', בדור בו הוגשם החלום הציוני. בשיעור נלמד באיזו מידה תמונת העולם של דור המייסדים שגויה, ומה בכל זאת ניתן להוסיף ולקבל ממנה.
מטרת השיעור היא לדון בשאלה "מהי ספרות?" מהו הופך דבר כתוב לשיר או סיפור? וכן להכיר את הז'אנר של סיפורת הבזק ובתוכו הסיפור 'נשימה' מאת אתגר קרת. בשיעור משולבות מגוון משימות כתיבה יצירתיות המדגימות את הנלמד.
במשך שנים היה 'שיר העמק' לפזמון פופולארי מאד שזכה לביצועים רבים. בשיעור נראה כי מדובר ביצירה עשירה הטומנת בחובה עומק ומורכבות רגשיים, כמו גם דיאלוג מעניין עם מקורות ישראל.
השיר מתאר את תחושותיו של הדור החלוצי הצעיר, בימים שקדמו להקמת המדינה. דור זה ראה בביטול את מורשת הוריו שחיו באירופה, אך ככל שעבר הזמן והסכנה נשקפה ליהדות אירופה, רבים מהחלוצים החלו לחוש את הגעגועים וההתרפקות למשפחתם ולדרך בה התחנכו.
מספרים בפיוט- הלל בארובה סיפורו של הלל מזמן אותנו לשיח על התמדה, ועל לימוד תורה בימים של קור וחורף
מהבלוג שלנו
הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים,
נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם...
לכניסה לסקר לחצו כאן